ביטול מתנה שנתנו הורים לילדיהם הבכורים על מנת לאפשר מתן מתנה לכל ילדי המשפחה

(בבקשה לעניין מכר נכסים של קטינים)

רקע

1.         ביום 10.9.97 נתן בית-המשפט אישור, להעביר ללא תמורה את זכויותיהם של שני הורים בנכס שבבעלותם (יחידת מגורים בר.פ. בה גרו), ל-3 ילדיהם הקטינים. יתר פרטי העסקה אינם רלבנטיים להחלטה זו.

            וכך היה. ההעברה בוצעה, ובעלותם של הילדים הקטינים נרשמה בפנקס רשם המקרקעין.

2.         משנולדו להורים אלה שני ילדים נוספים, הפכה יחידת המגורים בה גרו להיות צרה מלהכיל את כל המשפחה, שגדלה ומנתה 7 נפשות. משכך, עברו ההורים עם חמשת ילדיהם הקטינים לבית ששכרו במושב ג., והוא בית שמתאים בגודלו למשפחה זו.

3.         והנה נקרתה בפני ההורים הזדמנות לרכוש בית זה, בו הם גרים בשכירות (למעשה מדובר בנחלה/משק חקלאי), והדבר הינו ללא ספק לטובת הילדים (כל החמישה) וההורים כאחת.

            אלא, שלשם הקנייה היה על ההורים למכור את יחידת המגורים שבר.פ. (ממנה עברו למושב ג.), כדי להשתמש בכסף שיתקבל ממכירתה לתשלום חלק ניכר ממחירו של המשק שאותו ביקשו לרכוש במושב ג..

            כזכור, כל הזכויות בנכס שבר.פ. רשומות בבעלות 3 הקטינים, ועל כן ע"פ החוק יש לקבל את אישור ביהמ"ש למכירתו (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, סעיף 20).

4.         ואכן, ביום 13.3.07 אישרתי את המכירה (של הנכס שבר.פ.) ואת הקניה (של המשק שבמושב ג.), וקבעתי את המנגנון שיבטיח כי 3 הקטינים ירשמו בבוא העת כבעלי הזכויות במשק שבמושב ג., שכן על פי התקנון של מושב ג. אי אפשר לרשום אותם כבעלים כבר עתה, בשל היותם קטינים).

5.         במהלך הדיון שהתקיים בפני, הביעו ההורים את רצונם/בקשתם לרשום את הזכויות במשק הנרכש במושב ג. על שם כל חמשת ילדיהם, ולא רק על-שם 3 הילדים שנולדו ראשונים, ואשר רק להם הוקנתה בשעתו במתנה הבעלות על יחידת הדיור בר.פ. ע"י ההורים. (אף הוגשה בקשה כתובה בעניין זה).

6.         ואולם - ב"כ האפוטרופוס הכללי סברה שאין לאשר זאת, ויש לרשום כבעלי זכויות במשק שבמושב ג. רק את שלושת האחים הבכורים, וזאת ע"מ להבטיח שהיקף חלקו של כל אחד מהשלושה הללו - לא יפגע כתוצאה מ"החלפת הנכסים".

7.         בהתייחסות נוספת (בכתב) שניתנה בשם האפוטרופוס הכללי (ביום 10.4.07), לא היתה תוספת דברים (אף על פי שרק לשמה נתבקשה ההתייחסות הנוספת), לבד מכך שב"כ האפוטרופוס הכללי טרחה להבהיר לביהמ"ש, מדוע ערכו של "שליש" (S) גדול מערכה של "חמישית" (¹/5).

החלטה

8.         לאחר ששקלתי ודנתי ביני לביני במגבלות שבחוק ובבקשת ההורים החלטתי להתיר להורים (הגב' א.ו. ומר א. ו.) לשנות את רישום הזכויות בנכס שבכפר ג., ולרשום כבעלי הזכויות בו את כל חמשת ילדיהם, ובלבד שהילדים כולם יהיו בעלי זכויות בחלקים שווים ביניהם.

9.         אמנם, באריתמטיקה פשוטה יש בכך "כירסום" (כלשון ב"כ האפוט' הכללי) בזכויות כל אחד משלושת הקטינים שנולדו ראשונים, ואעפ"כ - אני סבור שכך יש לנהוג, ואת הטעמים להחלטתי זו אפרט להלן תוך התייחסות לכמה גורמים:

מה היא טובת הקטינים

10.      "אין חולקין על היותו של עקרון טובת הילד (לחילופין: זכות הילד) עיקרון-על, והשאלה איננה אלא מההיא אותה טובה, מהתוכנה של אותה זכות. שהרי המושג טובת הילד, זכות הילד, הוא מושג טעון בערכים, ברגשות, בהשקפות עולם, ועשויים להתגלע חילוקי דעות באשר לתוכנו בין על דרך הכלל ובין במקרה פלוני נתון".

כך אמר השופט מ. חשין (בבג"צ 5227/97 בסעיף 11 לפסק הדין).

           ואכן השאלה שבה אני מתחבט היא: מה באמת היא טובת הילדים במקרה בו אני דן?