ביטול כתב אישום לנאשם קטין אוטיסט

לפני נאשם כבן 20, אשר מיוחסות לו בכתב האישום העבירות הבאות:

תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982.

בתאריך ה09.12.2011 בסמוך לשעה 08:00 בבוקר בבית הספר, בעקבות בקשתה כי המתלונן יחדול מלקללה, תקף אותה שלא כדין וללא הסכמתה בכך שהביא אגרופים לפניה, הפילה ונתן בעיטות לראשה ולבטנה. המתלוננת אשר ניסתה להתרומם על מנת להגן על עצמה, משך הנאשם בשערה וזאת על מנת לרתקה לרצפה. לבסוף הופרדו ע"י מדריך. כתוצאה מהמכות נגרמו סימנים על גופה של המתלוננת. כמו כן, במהלך חודש אוקטובר נהג הנאשם להתקשר אל המתלוננת לאיים עלייה ולקללה, זאת כדי להקניטה ולהפחידה.

טיעוני הצדדים:

ב"כ הנאשם בטיעוניו הפנה למסמכים רפואיים המעידים על אבחנת הנאשם כאוטיסט משנת 2000. כמו כן, טען כי עדות הנאשם לא נמסרה כדין והיות והיה עליו להיחקר על ידי חוקר מיוחד.

ב"כ הנאשם טען כי ההחלטות להעמיד את הנאשם לדין, לא לחזור מאישום ולא לעכב הליכים- לוקות בחוסר סבירות. כמו כן, הפנה ב"כ הנאשם למאמר הנכתב ע"י ד"ר רענן גלעד אשר תומך בגרסתו המובילה להרחבת הדוקטרינה של הגנה מן היושר, אשר הוא מציגה כטענה מקדמית בעניין דנן. ב"כ הנאשם הפנה למצבו הנפשי של הנאשם והוריו לאור ההליך הפלילי אשר מנוהל כנגד הנאשם.

ב"כ המאשימה, טען כי ניתן להסתמך על תשובות הנאשם בחקירה מכיוון שהיו ברורות ורצופות. כמו כן, אף אחד לא העלה את טענת האוטיזם במהלך החקירה. הלך התנהגותו, העבודה כי לומד בבית ספר רגיל ולבסוף קשרו בעבר עם המתלוננת לא העלו צורך לחקירתו ע"י חוקר מיוחד.

שירות המבחן, הפנה לדו"ח המציג את הנאשם כבעל צרכים מיוחדים. כמו כן, לאור דו"חות ההוסטל ציין שירות המבחן כי חלה הדרדרות בתפקודו של הנאשם והצורך לבדיקה פסיכו-סוציאלית במידה והתיק ימשיך להתנהל בכותלי ביהמ"ש.