ביטול חוות דעת מומחה רפואי לאחר שקיבל לידיו חוות דעת פרטית מטעם אחד הצדדים

האם יש לפסול חוות דעת של מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט, לאחר שמומחה  זה קיבל לידיו במסגרת המסמכים הרפואיים שהועברו אליו, גם חוות דעת רפואית פרטית מטעם אחד הצדדים?

א.         רקע עובדתי

1.         המשיבה (להלן: "האישה") הגישה תובענה לביטול הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בהמ"ש ביום 13.11.08 (להלן: "ההסכם") ולפיו, העבירה האישה את זכויותיה בדירה המשותפת למבקש (להלן: "האיש").  האישה טוענת בתביעתה, כי היא לא היתה כשירה לחתום על ההסכם  עקב מצבה הנפשי.

2.         בק.מ. שהתקיים ביום 7.2.10, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את הד"ר י. ב., על מנת שיבחן האם האישה היתה כשירה לחתום על ההסכם.

3.         ביום 25.2.10 שלח לבהמ"ש הד"ר ע.ג. ממרפאה שאצלה מטופלת האישה, חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצב האישה. חוות הדעת ממוענת לבית המשפט, מצוין בה מספר התיק ונאמר בסיומה כי : "תעודה זו ניתנה על ידי לשם הגשתה לראיה לבית המשפט... והריני מצהיר... דין תעודה זו שהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי לבית המשפט".

4.         ביום 1.3.10 הוריתי לצדדים להגיב על חוות הדעת של הד"ר ע.ג..

5.         האיש טען כי יש להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט מאחר ועל פי תקנה 258 יב (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), נאסר על בעל דין להגיש חוות דעת מטעמו.

6.         בהחלטתי מיום 16.3.10 הוריתי להוציא מתיק בהמ"ש את חוות הדעת של ד"ר ע.ג., אשר הוגשה בניגוד לתקנות ובניגוד להחלטתי, לפיה מיניתי את הד"ר י.ב. כמומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, חייבתי את האישה בהוצאות בגין הגשת חוות הדעת הפרטית מטעמה לבית המשפט.

7.         ביום 24.3.10 הגישה האישה בקשה לביטול ההחלטה בכל הנוגע לחיובה בהוצאות. לטענתה, היא לא ידעה על כך שהד"ר ע.ג. הכין חוות דעת ולדבריה, משלוח חוות הדעת לבית המשפט נעשה שלא בידיעתה ולא על דעתה. האישה ציינה כי היא שלחה למרפאה שם היא מטופלת את החלטתי בדבר מינויו של ד"ר י.ב. והיא אינה יודעת מדוע שלח ד"ר ע.ג. חוות דעת מומחה מטעמו לבית המשפט.

8.         המבקשת צירפה לבקשתה מכתב קצר מאוד ממרפאתה שבו נאמר כי: "עקב חוסר הבנה ותום לב נשלח פירוט עדכני (חוות דעת) אודות מצבה של הנדון לבית המשפט".

9.         גרסה זו נראית על פניה תמוהה. קשה להבין מדוע שלח הד"ר ע.ג. חוות דעת מומחה לבית המשפט תוך ציון מספר התיק ובפורמט של חוות דעת מומחה, שעה שלדברי האישה היא מסרה למרפאתה את החלטתי בדבר מינויו של הד"ר י.ב. כמומחה מטעם בית המשפט ולא אף מומחה אחר.

10.        ואולם, מאחר שנושא זה טעון בירור עובדתי, נעתרתי בו ביום לבקשת האישה והוריתי על עיכוב החלטתי בעניין חיובה בהוצאות, עד לאחר שמיעת ההוכחות.

11.        ביום 13.4.10 הוגשה חוות דעתו של המומחה הרפואי שמיניתי, הד"ר י.ב..

12.        הד"ר י.ב. מפרט בחוות דעתו את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו בעת הכנת חוות דעתו. בין היתר, הוא מציין כי עמדה בפניו:

 "חוו"ד ממרפאת האישה מאת ד"ר ע.ג.. ציטוט: " לעניין שאלת השופט עד המעקב שלה במרפאתנו  ב - 13.11.08 כולל, היתה במצב פסיכוטי פעיל במרבית הפגישות, כך שלא סביר שחתימתה על וויתור זכויותיה בדירה שבה התגוררה עם בעלה נעשתה מתוך שפיות דעת מספקת".

13.        ביום 26.4.10 הגיש האיש בקשה לפסילת חוות הדעת של ד"ר י.ב.. לטענתו, אסור היה למומחה שמונה מטעם בית המשפט לקבל חוות דעת רפואית מטעם מי מהצדדים. לדבריו, "יש לפסול את חוות הדעת בשעה שנפל בה פגם מהותי בשקול דעת של המומחה המעלה חשש לחוסר תם לב, לפגיעה באובייקטיביות או למשא פנים... ברור כי היה אסור לשלוח לד"ר י.ב. את חוות הדעת של הד"ר ע.ג. ומי שעשה כן, הרי פעל שלא כדין תוך ניסיון לפגוע בשיקול דעתו ולהטות את חוות הדעת לצורך צרכיו האישיים".

14.        ביום 28.4.10 הגישה האישה את תגובתה. לטענתה, לא היתה לה כל שליטה איזה חומר נשלח מהמרפאה שבה היא מטופלת, לד"ר י.ב.. לדברי בא כוחה: "תיקה הרפואי של המשיבה הגיע במעטפה חתומה למשרד הח"מ בדואר רגיל ונשלח ישירות לכתובתו של ד"ר י.ב., כך שלמשיבה ולח"מ אין כל מעורבות בחומר שנשלח".

15.        לטענת האישה, בניגוד למומחים המתמנים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,  במומחה שמונה על פי התקנות "אין איסור לעיין בחוות דעת הניתנת מטעם מומחה אחר... חזקה על המומחה שמונה ע"י בית המשפט כי הוא מומחה מקצועי שיכול לחוות דעתו באופן עצמאי והוגן ולהתעלם מחומר שלא היה אמור לעיין בו".

16.        לעמדת האישה, במקרה דנן, בדק אותה המומחה מטעם בית המשפט באופן בלתי אמצעי ואין כל חשש להטיית חוות הדעת ולפגיעה באובייקטיביות של המומחה. לפיכך, מבקשת האישה  לדחות את בקשת האיש לפסול את חוות דעתו של ד"ר י.ב..