ביטול זכייה במכרז לחידוש מדי מים בשל פגיעה קשה בעקרון השוויון בין במציעים

א.        ההליך

1.         העותרת הגישה עתירה מנהלית כנגד עירית טבריה (להלן: " העיריה"), המשיבה 2 (להלן: " המשיבה") ומשיבה 3, ובה עתרה לפסק דין, המצהיר כי, החלטתה של העיריה באשר לזכייתה של המשיבה במכרז לחידוש מדי מים ומז"חים בתחום העיר טבריה, בטלה, וכי ככל שנחתם חוזה בין העיריה למשיבה 2 בגין מכרז זה, אזי חוזה זה בטל, וכי העותרת היא הזוכה במכרז זה.

2.         בגדרה של העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים, המונע בעד המשיבות 1 ו-2 להתקשר ביניהן בחוזה, ו/או ליתן כל סעד אחר, הנדרש לצורך הקפאת המצב הקיים עד להחלטה בעתירה.

3.         בישיבת יום 29/3/06, אשר נועדה לדיון בבקשה לצו ביניים, הסכימו שני הצדדים כי הדיון יתקיים בעתירה העיקרית. לאחר חקירה קצרה של המצהירים מטעם הצדדים, סיכמו הצדדים את טענותיהן לגופה של העתירה.

ב.         רקע

4.         נשוא העתירה הינו מכרז מספר 17/05, אשר פורסם ע"י העיריה וכותרתו "חידוש מדי מים  ומז"חים", אשר נועד לבחור קבלן, אשר יבצע עבודות אלה בתחומי העיר טבריה לתקופה של 3 שנים (להלן: " המכרז"). כפי שאראה להלן, ניסוחם של מסמכי המכרז לא היה בהיר דיו ולא עלה בידי העיריה לנסח כראוי את כוונותיה, דבר אשר הביא לכך כי ההצעות שהגישו המתמודדות השונות: העותרת ומשיבה 3, מחד, ומשיבה 2, מאידך, היו שונות אלה מאלה בצורתן ובמהותן.

5.         אי הבהירות בניסוחם של מסמכי המכרז נוגעת לדרך הגשת ההצעות, באשר לתמורה הנדרשת על פי המכרז. בעוד שמסמכי המכרז נוקטים במחירים מקסימליים לעבודות השונות נשוא המכרז, היה על המציעים לנקוב באחוז ההנחה מן המחיר המקסימלי, אותו הם דורשים בתמורה, כאשר העמימות, בה נגועים מסמכים אלה, נוגעת לשאלה פשוטה - האם הוראות המכרז מורות כי על המציעים להציע הנחה שונה גבי כל אחד מהפריטים (או הפרקים) במכרז, או שמא עליהם להציע שיעור הנחה אחיד, בשעור קבוע, לכל המכרז.

6.         טבלת המחירים אשר צורפה למכרז ערוכה בצורה הבאה (כדוגמא):