ביטול הרשעה מטעמי צדק

            מבוא

1. הנאשמים 2 ו-3 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס להם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף 382 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמים הם בניו של הנאשם 1 בכתב האישום המקורי (להלן: "הנאשם 1") וכי הנאשם 1 והמתלונן הינם אחים.

            בתאריך 26.06.2016 בשעות הערב ניגשו המתלונן ובנו לחנות הסמוכה לביתם, ונכנסו אל החנות. אל המקום הגיע הנאשם 3 ברכבו. זה החנה את הרכב סמוך לרכבו של המתלונן, נכנס לתוך החנות ונעמד ליד המתלונן. לאחר שהמתלונן ובנו יצאו מהחנות ונכנסו לרכבם, חזר הנאשם 3 לרכבו, כשבאותה עת ישב ברכבו אחיינם של הנאשם 1 ושל המתלונן (להלן: "האחיין").

            המתלונן ובנו נסעו לכיוון ביתם, כשהנאשם 3 עוקב אחריהם ונוסע בצמידות לצד רכבם, עד אשר הגיעו סמוך לביתם. במהלך הנסיעה קילל הנאשם 3 את המתלונן "שרמוטה" ו-"בן זונה" או מילים דומות לכך. בתגובה לכך צעק המתלונן לעברם שיניחו לו ודרש מהם להתרחק ממנו. משהגיעו המתלונן ובנו סמוך אל ביתם ויצאו מהרכב, הגיעו אל המקום הנאשמים, האחיין ואחרים נוספים שאף הם אחיינים של הנאשם 1 והמתלונן (להלן: "האחרים").

            במקביל, יצאו אשתו ובתו של המתלונן מהבית בכדי לעזור להם להכניס את המוצרים שרכשו בחנות אל הבית.

            בשלב זה הנאשמים והאחרים השליכו אבנים לעבר המתלונן ובנו, והתקרבו אליהם. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, נגרמו למתלונן פצעי שפשוף בכתפו, סימני חבלה בגבו וחתכים בראשו. המתלונן הופנה לטיפול בבית החולים "סורוקה" ופצעיו נסגרו באמצעות סיכות.

3. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם 1 ימחק מכתב האישום המתוקן וזה יתייחס אך לנאשמים. עוד הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש של מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר מותנה בעוד שההגנה תוכל לטעון באופן חופשי, ובכלל זאת לטעון לביטול הרשעתם של הנאשמים. הצדדים הסכימו כי בכל מקרה הנאשמים יפצו את המתלונן בסכום של 7,500 ₪ כל אחד. כן הוסכם כי בעניינם של הנאשמים יתקבל תסקיר של שירות המבחן, כאשר המאשימה לא תהיה  מחויבת להמלצת השירות.

            ראיות לעונש

4. בעניינם של הנאשמים הוגשו אפוא תסקירי שירות מבחן.

            מהתסקיר בעניינו של הנאשם 2 (מיום 28.4.2021) עלה כי הוא כבן 27, נשוי, אב לשלושה ילדים, אשתו נמצאת בחודשי הריון מתקדמים וסיים 12 שנות לימוד. הנאשם 2 שיתף כי כבן לאב ששירת בצבא קבע התגייס אף הוא לצה"ל ושירת ביחידת הגששים שירות מלא. הנאשם 2 הוסיף כי עבד כמאבטח אך לאחר ביצוע העבירה רישיון הנשק שלו נשלל והוא פוטר מעבודתו וכיום עובד בחברת שמירה וניקיון.

            הנאשם 2 שיתף כי הרקע לעבירה קשור בסכסוך קרקעות עם דודו שהחל לפני כשבע שנים לאחר פטירת סבו. הנאשם 2 הוסיף כי חרף העובדה כי לא נערך בין הצדדים הסכם "סולחה" הסכסוך בין הצדדים הסתיים ונותק הקשר בין הצדדים המסוכסכים (כך גם עלה משיחה של שירות המבחן עם אחד מנפגעי העבירה).

            הנאשם 2  ביטא צער על מעשיו, ייחס זאת לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, שלל מעורבות באירועים אלימים בעבר, טען כי אלו אינם מאפיינים את אורח חייו והביע רצון להמשך ניהול חיים תקינים.

            שירות המבחן התרשם כי הנאשם 2 לא לקח אחריות מלאה על התנהלותו בעבירה ונטה להשליך את האחריות על מעורבים אחרים בפרשה, כי התקשה לבחון מעשיו באופן ביקורתי וכי קיים פער בין תפקודו התקין לאופן התנהלותו בעבירה.

            שירות המבחן התרשם כי הנאשם 2 גדל על בסיס ערכים נורמטיביים, כי גילה יציבות במישורי חייו השונים, כי פעל מתוך תחושת מחויבות למשפחתו ולא מתוך דפוסים עברייניים, כי פעל מתוך פזיזות שאפיינה את גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה וכן שההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.