ביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין וזאת בשל מצוקה נפשית של האישה

בפניי תביעה לביטול הסכם גירושין על כל תניותיו שאושר וקיבל תוקף של פסק דין וזאת בשל העובדה כי נחתם שעה שהתובעת הייתה שרויה במצוקה נפשית ונתונה לאיומים מצד הנתבע, וכן עתירה לקבלת פיצויים בגין העוולות הקשות שעוול הנתבע כלפיה והנזקים הנפשיים שגרם לה, שהם לטענתה תולדה של התעמרותו בה במהלך שנות הנישואין.

א.        רקע עובדתי:

1.         התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.06.1991 ומנישואיהם נולדו להם 2 ילדים: ש. ש. יליד 14.03.1992 ו- ל.ש. ילידת 03.04.1999 (להלן: "הקטינים").

2.         נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון. בכתבי הטענות מתוארים האירועים שהביאו למשבר בחיי הנישואין, כל אחד לפי גרסתו.

3.         ביום 20.01.08 אושר הסכם הגירושין וניתן לו תוקף של פסק דין ע"י כבוד השופטת המנוחה, נסרין בשארה- כרייני ז"ל.

להלן עיקרי ההסכמות בין הצדדים אשר נכתבו בהסכם:

בעניין המשמורת - נקבע כי משמורתם של הילדים תהא בידי התובעת (אימם). כמו כן, נקבעו הסדרי ראייה פעם בשבוע ובכל סוף שבוע שני.

בעניין המזונות נקבע כדלהלן:

האב מתחייב לשלם לידי האם מזונות עבור הילדים בסך של 2,500 ש"ח דהיינו 1,250 ש"ח עבור כל ילד. סכום זה לא יגבה במישרין אלא מוסכם בין הצדדים כי האב ימשיך לשאת בהוצאות המשכנתא, מיסי העירייה והכבלים מידי חודש בחודשו כשסכום הוצאות אלו מקביל לסכום מזונות הילדים.

במידה והאב לא ישלם התשלומים הנ"ל האם תהא רשאית לגבות המזונות בסך 2,500 ש"ח.

בעניין הרכוש נקבע כי האישה תעביר את זכויותיה בדירה לידי הבעל ללא תמורה. יחד עם זאת, הוסכם על הצדדים כי האישה והילדים יוכלו להישאר ולהתגורר בדירה במהלך השנתיים הקרובות, אך לא יותר מכך. לאחר שנתיים, או קודם לכן במידה והאישה תמצא דיור חלופי, מוסכם על הצדדים כי האישה תצא מהבית.

4.         כחודש לאחר החתימה על ההסכם התגרשו הצדדים זמ"ז בבית הדין הרבני האזורי בחיפה.

5.         ביום 23.10.08, כ- 9 חודשים לאחר אישור ההסכם, הגישה התובעת תביעות כנגד הנתבע: האחת, תביעה לביטול הסכם הגירושין (תמ"ש 9913/07), והשניה, תביעה למזונות ומדור קטינים (תמ"ש 9912/03).

6.         במסגרת פסק הדין אדרש רק לתביעה לביטול הסכם הגירושין.

ב.         טענות הצדדים:

טענות התובעת:

7.         בכתבי טענותיה מפרטת התובעת באריכות את נסיבות השתלשלות העניינים שהובילו לגירושין ולחתימה על הסכם הגירושין.

התובעת טוענת כי מלכתחילה היו היחסים בין הצדדים קשים ולא תקינים. כבר כאשר נולד בנם המשותף, הוסת הנתבע ע"י אימו כנגדה בטענה שהילד אינו שלו. לטענתה, אימו של הנתבע הייתה שתלטנית וניסתה לקבוע כל דבר בחייהם של בני הזוג בכלל ובחייה של האישה בפרט.

מעשיה של חמותה השפיעו על הנתבע, אשר נהג להקטין את האישה ולטעון שהיא מעורערת בנפשה וצריכה להיות מאושפזת בבית חולים לחולי נפש.