ביטול החלטת בימ"ש קמא בנוגע למנוי כונסי נכסים לביצוע הסכם מכר

השופטת ת' בזק-רפפורט :

1.            ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה (כב' השופט מ' הכהן) מיום 13.4.10 בתמ"ש 16710/08, בש"א 55778/09, בה הורה בית משפט קמא על ביטול החלטה מיום 23.2.09 וצו מיום 8.3.09 בדבר מינוי כונסי נכסים, וכן נדחתה בקשתם של עוה"ד טליה רג'ואן ויצחק בונצל (להלן - כונסי הנכסים) בתפקידם ככונסי נכסים של משק ..... (להלן - הנכס) למתן צו לפינויו של המשיב מן הנכס.

2.            קודם שאכנס לגוף הערעור, אתייחס לענין הבא: החלטתו של בית משפט קמא נושא ערעור זה, איננה "פסק דין" בתביעה, אלא "החלטה אחרת", לאחר שפסק הדין בתובענה ניתן עוד ביום 31.7.08, עת אושר הסכם ממון וגירושין בין הצדדים. משכך, הערעור על ההחלטה מחייב קבלת רשות. ברם, נוכח העובדה שהערעור הוגש במועד בו ניתן היה לעתור לבקשת רשות לערער, ולאור תוכנה של ההחלטה, מציעה אני לחבריי כי נעתר לבקשתה החלופית של המערערת, ותינתן למערערת הרשות לערער. עתה אדון בערעור גופו.

רקע

3.            הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום ...., וביום 13.7.08 נחתם בין המשיב למערערת הסכם יחסי ממון וגירושין, אשר ביום 31.7.08 קיבל תוקף של פסק דין (להלן - הסכם הממון).

4.            הסכם הממון עוסק בין היתר בנכס הנדון, הרשום על שם המערערת, וקובע כי בתוך ששה חודשים ממועד חתימת ההסכם ימכר הנכס למרבה במחיר, כשלמשיב זכות ראשונים לרכישת הנכס; הצדדים וילדיהם יוסיפו להתגורר בנכס משך ששה חודשים מיום חתימת ההסכם, ואם לא ימכר הנכס עד מלוא ששה חודשים מיום אישור ההסכם, יעזבו שניהם את הנכס ואף אחד מן הצדדים או ילדיהם לא יגורו בנכס עד למכירתו הסופית; כן הוסכם כי:

"במידה והמשק לא ימכר ע"י הצדדים תוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם, ימונה עו"ד בונצל ככונס נכסי המשק לצורך מכירתו. במידה והבעל יבחר למנות עו"ד ככונס אין התנגדות לאשה למינוי זה. חתימת הצדדים על ההסכם ואישורו ע"י בימ"ש, יהווה כתב מינוי לכונס נכסים ללא צורך בהגשת בקשה נפרדת לבימ"ש" (סעיף 7(א)(12) שם).

5.            ביום 28.10.08, עוד בטרם חלפו ששת החודשים הנזכרים בהסכם, פנתה המערערת בבקשה למינוי כונס נכסים למכירת הנכס למציע. זאת, כנטען, על רקע התנהלותו של המשיב, אשר לטענת המערערת, הציע הצעות שווא לרכישת הנכס, ולנוכח הצעה אטרקטיבית, לגישת המערערת, לרכישת הנכס (להלן - הבקשה המקורית).

6.            בהחלטה מיום 5.11.08 הורה בית משפט קמא למשיב להגיב לבקשה בתוך שבעה ימים מיום שתבוצע לו מסירה כדין של הבקשה ושל ההחלטה. המשיב לא הגיב לבקשה, אף שזו הומצאה לו כדין, כפי שעולה מאישורים ומסמכים שצורפו להודעת המערערת מיום 16.2.09. כך קבע בית משפט קמא בהחלטתו נושא ערעור זה.

7.             ביום 21.1.09 חתמה המערערת על הסכם למכירת הנכס לצדדים שלישיים (להלן - הסכם המכר).

8.            ביום 3.2.09, לאחר שמלאו ששה חודשים לחתימת הסכם הממון, חזרה המערערת ופנתה בבקשה למינוי כונסי הנכסים, אשר יפעלו על פי הוראות הסכם המכר, ויפעלו באופן מיידי לתשלום החובות הרובצים על הנכס (להלן - הבקשה השניה).

9.            ביום 23.2.09 נעתר בית משפט קמא לבקשה מיום 28.10.08, והורה על הגשת צו פורמאלי לחתימתו. בעקבות כך, ביום 8.3.09 נחתם צו, על פיו מונו כונסי הנכסים על זכויות הבעל בנכס ואלו הוסמכו בין היתר "להוציא לפועל את ההסכם למכירת הנכס שנחתם בין האשה לבין ה"ה ...... ביום 21.1.09 ו/או למכור את הנכס לצד שלישי אחר, ולשם כך להופיע בשם מי מהצדדים בשמם ובמקומם בפני כל רשות; לשלם בשם הצדדים או מי מהם ובמקומם את כל התשלומים..; להתחייב, להצהיר ולחתום בכל עת ובכל מקום ולפעול ככל הנחוץ, המועיל והנדרש לשם ביצוע העברת הזכויות בנכס משם הצדדים לשם הקונה" (להלן - ההחלטה ו צו הכינוס).

10.         ביום 8.7.09 הגישו כונסי הנכסים בקשה למתן הוראות, במסגרתה עתרו לאשר להם לבצע תשלומים שונים מתוך כספי התמורה שהתקבלו עבור הנכס מצדדים שלישיים. בהחלטה מיום 16.7.09 נעתר בית משפט קמא לבקשה זו.

11.         ביום 2.8.09 עתרו כונסי הנכסים בבקשה למתן צו לפינוי המשיב מהנכס, שעה שהמועד לפינוי לפי הסכם המכר התקרב, ולטענת כונסי הנכסים, ידוע להם כי המשיב מסרב לפנות את הנכס (להלן - בקשת הפינוי).

12.         ביום 6.9.09 למעלה מחצי שנה לאחר שמונו כונסי הנכסים, הגיש המשיב לבית משפט קמא תצהיר ובו העלה טענות כנגד תוקפו של הסכם המכר ושל הליכי הכינוס, וטען, בין היתר, כי הבקשה השניה לא הומצאה לו.

13.         כאמור, בית משפט קמא קבע, כי הבקשה המקורית למינוי כונס נכסים, כפי שהוגשה ביום 28.10.09, הומצאה למשיב כדין. מאידך גיסא נקבע, כי הבקשה השניה לא הומצאה למשיב, אלא לאחר שניתנו ההחלטה וצו הכינוס. משכך, סבר בית משפט קמא, כי מדובר בהחלטה שניתנה על פי צד אחד, בלא שניתנה למשיב הזדמנות להגיב לבקשה השניה, ועל כן יש לבטלה מחובת הצדק, ללא בחינת סיכויי עמדת המשיב לגופה. בהקשר זה העיר בית משפט קמא, כי אילו היה עליו לדון בסיכויי ההצלחה של המשיב, ייתכן מאוד כי היה מגיע למסקנה כי יש להורות על פינויו מהנכס, ולו בשל חוסר תום הלב המשווע בו נהג המשיב לאורך הליך המכירה כולו, וגם לאחריו, ובשל העובדה כי חרף ידיעתו אודות הסכם המכר, שקט המשיב על שמריו משך תקופה ארוכה. מכל מקום, לנוכח מסקנתו כי דין ההחלטה וצו הכינוס להתבטל מחובת הצדק, דחה הוא את בקשת כונסי הנכסים, וביטל את ההחלטה והצו האמורים.

על החלטה זו נסוב ערעור זה.

14.         תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הקובעת את המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, קוצבת מועד זה ל - 30 יום מן המועד בו הומצאה ההחלטה למבקש. לטענת המערערת, ההחלטה וצו הכינוס הומצאו למשיב בידי מר ....., מתווך דירות, ביום 15.3.09 או בסמוך לו, וכן הודע לו הענין בחודש מאי 09' ובחודש יולי 09'. המשיב לא פנה לבית משפט קמא בבקשה בהתייחס להחלטה ולצו הכינוס בסמוך לאיזה ממועדים אלו, אלא רק בחלוף כחצי שנה מן המועד הראשון, במסגרת תצהיר שהוגש לבית משפט קמא ביום 6.9.09. לטענת המערערת, בשלב זה לא עמדה למשיב עוד זכות "מתוך חובת הצדק" לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד יותר מחצי שנה קודם לכן, ולפיכך טעה בית משפט קמא כאשר דחה את הבקשה לצו פינוי וביטל ההחלטה ואת צו הכינוס.

דיון