ביהמ"ש דחה בקשת עיריית אשקלון למתן אורכה להגשת הודעת חדילה, בתובענות הקשורות לאופן גביית תשלומי ארנונה

האם יש מקום לאשר את בקשתה של עיריית אשקלון (המשיבה בבקשות לאישור הגשת התובענות הייצוגיות שבכותרת), להאריך את המועד הקובע למתן הודעה בדבר חדילה לפי סעיף 9(א) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006.  זוהי השאלה העומדת בפני להכרעה.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. בפני שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות"), אשר הדיון בהן אוחד. ביום  4.2020 הוגשה הבקשה על ידי התובע שלום מזרחי וביום 6.5.2020 הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי התובע שטרית מיכאל(להלן: "בקשת האישור", "המבקש מזרחי" ו"המבקש שטרית" בהתאמה). 

2. בתובענת המבקש מזרחי נטען, כי עירית אשקלון( להלן:" העירייה ")לא התחשבה במדד השלילי כאשר הוא ירד מתחת לתעריף המזערי בתקנות ההסדרים במשק וזאת בשנים 2017 – 2018 ובתובענת שטרית נטען, כי העיריה לא התחשבה במדד שלילי בחיוב הדו חודשי בחודשים ינואר ובפברואר בשנות המס האמורות.
3. ביום 25.07.18 החליטה כב' השופטת דברת, כי בהתאם לסמכותה על פי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות הרי מדובר בשתי תובענות שעניינן אחד – השבת כספי ארנונה שנגבו עקב אי הצמדת תשלומי הארנונה התקופתיים באופן שלא התחשב במדד שלילי; וכי בשתי התובענות עולה שאלה משפטית ועובדתית משותפת. על כן ראוי שהתובענות ידונו בפני שופט אחד, ומכאן הועברה הבקשה לאישור של המבקש שטרית לידון אף היא בפני, במאוחד עם תובענת מזרחי.
4. בדיון שהתקיים בבקשות ביום 21.01.19 ציינו הצדדים, כי תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון בסוגיה דומה – בר"מ 6878/17 עיריית ראשון לציון נ' ציונה נחום ועתרו לעכב ההליך כאן, עד להכרעה בבית המשפט העליון (להלן: "עניין נחום").
5. ביום 19.05.2020 הוגשה ע"י עיריית אשקלון, בקשה להארכת מועד להגשת הודעת חדילה בעניין חדילה מגביה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות יצוגיות (להלן: "הבקשה להארכת מועד"). הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר שביום 06.05.2020 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בעניין נחום. במסגרתו קבע בית המשפט העליון, כי יש להתחשב במסגרת הסדרי תשלומים במדדים שליליים, גם אם הדבר מביא להפחתת תעריפי הארנונה בצו העירוני או לגביית חיוב הנמוך מהתעריף המזערי בתקנות ההסדרים.
6. בבקשה להארכת המועד הודיעה העירייה, כי לאור פסק הדין בעניין נחום, החל מחשבונות הארנונה לחודשים יולי -אוגוסט 2020, היא תתחשב במדד שלילי כפי שנקבע בעניין נחום, וכן תתחשב במדד שלילי בעת הפקת חשבונות הארנונה לחודשים ינואר ופברואר לשנת המס הבאה ואילך; וכי היא תתחשב גם במדדים חיוביים שיביאו לעליית תעריפי הארנונה. עוד נטען בבקשה, כי בעת הגשת הבקשות לאישור דכאן, סוגיית ההתחשבות במדדים השליליים לא הוכרעה בפסיקה, והיו פסקי דין מסוימים שקבעו שאין מקום להפחית את תעריפי הארנונה שנקבעו בתחילת כל שנת מס גם אם היה מדד שלילי, ומנגד היו פסקי דין שקבעו שיש להתחשב גם במדדים שליליים; וכי באותה עת טרם ניתנה פסיקה כלשהי בעניין הפחתת הארנונה בעת מדד שלילי אף מתחת לתעריף המזערי הקבוע בתקנות ההסדרים.
7. העיריה הפנתה אף לתגובתה לבקשת האישור בה צוין, כי היא מתחשבת במדדים שליליים במסגרת תשלומי הסדר התשלומים במהלך שנת המס, אך איננה מתחשבת במדדים שליליים בעת קביעת התשלום הדו חודשי הראשון בחודשים ינואר ופברואר; וכי מדיניות העיריה פעלה לשני הכיוונים וגם במקומות בהם המדד היה חיובי, לא הועלו תעריפי הארנונה. לכן חסרון הכיס של העיריה עולה על הגביה ביתר.

8. מכאן ביקשה העירייה, כי בית המשפט יאריך את המועד להגשת הודעת חדילה עד למועד החדילה בפועל (בחודש יולי השנה). שכן הודעת החדילה של העיריה נעשית בעקבות הלכה חדשה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין נחום. לכן יש להאריך את המועד, וכפועל יוצא לדחות את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
9. המבקש מזרחי בתגובתו מיום 21.05.2020 התנגד לבקשה להארכת המועד. צוין כי תביעתו לא התייחסה רק למדד שלילי היורד מתחת לתעריף המזערי, אלא התייחסה לאי הצמדה של תעריפי הארנונה למדד שלילי. הודגש, כי בקשת העיריה להארכת המועד להגשת הודעת חדילה, הינה למעשה בקשה לפטור מהשבת כספי גזל שנגבו על ידה, וזאת למרות מכתבי התראה שנשלחו לה, דבר שאין לתת לו יד. בתגובה צוין עוד, כי העיריה היא שבחרה שלא להגיש הודעת חדילה לאחר הגשת הבקשות לאישור התובענות ייצוגיות, כשהיא מסתמכת על פסקי דין מסוימים, זאת ביודעה שיש פסקי דין רבים שעומדים בסתירה לכך; וכאשר עיריות ומועצות מקומיות רבות אחרות הגישו הודעות חדילה בנסיבות דומה.
10. המבקש שטרית ציין בתגובתו מיום 31.05.2020 כי אינו מתנגד לבקשה להארכת המועד, בשים לב לעיכוב הליכים שהיה בתיק זה עד להכרעה בעניין נחום, וזאת בתנאי שהעירייה תגיש תצהיר שיתייחס לכך שתעמוד בכל תנאי הודעת החדילה, ובכפוף לטיעון ביחס לשכר הטרחה.
11. לאחר זאת הוגשו תשובות ותגובות כל צד לאלו של האחר, כאשר כל צד עמד על טיעוניו. המבקש מזרחי הגיש בקשות נוספות, תשובות לתגובות ומסמכים נוספים, כשבכולם חזר והדגיש כי יש לדחות את בקשת העירייה להארכת המועד להודעת החדילה, וכי יש לדחות את טענות שטרית ביחס לכך שמזרחי אינו התובע המתאים; ואף הגדיל לעשות וחזר וביקש להעביר את הדיון למותב אחר בבית משפט אחר הדן בעניין דומה, זאת בהתאם לסמכות הקיימת לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות(ואילו שטרית התנגד להעברת הדיון).