ביהמ"ש קבע כי עמידת צד לחוזה על זכויות המוקנות לו הינה חסרת תום לב

השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את סכום התביעה.

כללי:

בעלות הדין:

התובעת הינה חברה קבלנית לבנין ופיתוח.

הנתבעות יזמו פרויקט בינוי משותף של מבנה מסחרי באזור התעשיה נשר ברמלה. הנתבעות פרסמו מכרז לביצוע עבודות סלילה ופיתוח, והתובעת זכתה במכרז. בתחילה היה היקף העבודות שביצעה התובעת לנתבעות בסך 2,900,283 ש"ח. תוך כדי ביצוע העבודות על פי המכר, הוגדל היקף העבודה לסך 4,040,416.40 ש"ח. הגדלת היקף העבודה כללה ביצוע עבודות נוספות שלא היו כלולות בחוזה שנכרת בין בעלות הדין.

תביעת התובעת:

התובעת ביצעה את העבודה וכן את העבודות הנוספות. בעת שהגישה התובעת את החשבון הסופי, נדרשה על ידי המפקח מטעם הנתבעות לתקן מספר פעמים את החשבון הסופי, ולאחר מכן נדרשה לחתום על לא פחות משלושה כתבי ויתור, שכן ללא החתימה על כתב הויתור, לא היו הנתבעות משלמות לתובעת כל סכום שהוא שהיה מגיע לה על פי החשבון הסופי, גם לא סכום שלא היה שנוי במחלוקת. יש לציין שהסכום שהיה נקוב בחשבון הסופי היה כ-30% מכלל היקף העבודות שביצעה התובעת לנתבעות, כולל העבודות הנוספות.

לאחר שהתובעת קיבלה את הסכום שאישר לה המפקח לתשלום בחשבון הסופי, הגישה את תביעתה זו. בתביעה תובעת התובעת את הסכומים כדלקמן:

1)      1)      את הסך 50,243 ש"ח מע"מ עבור ביצוע עבודות גיברית;

2)      2)      את הסך 12,125 ש"ח עבור התקנת מחסום זרוע, שכן התובעת ביצעה 3 מחסומי זרוע ואושר לה לתשלום אך ורק שני מחסומי זרוע בלבד;

3)      3)      הפרש תשלום עבור ראש מערכת השקיה בסך 3,259 ש"ח;

4)      4)      הפרש בגין ראש ארגז מערכת השקיה בסך 2,328 ש"ח;

5)      5)      הותקנו שני מחשבים להשקיה, אך הנתבעת שילמה אך ורק עבור אחד. היתרה לתשלום הינה 2,910 ש"ח;

6)      6)      הפרש בסך 3,232 ש"ח עבור ראש מערכת נוסף להשקיה;

7)      7)      הפרש בסך 2,680 ש"ח עבור התקנת ראש ארגז מערכת השקיה;

8)      8)      תשלום עבור 11.22 טון ברזל בסך 33,662 ש"ח;

9)      9)      תשלום לצוות מדידה בסך 3,360 ש"ח;

10)  10)  החזר קיזוז שקיזזו הנתבעות מהתובעת בסך 9,099 ש"ח;

11)  11)  החזר הפחתת הסך 7,149 ש"ח מהחשבון הסופי שהופחת ללא סיבה;