ביהמ"ש: סכנת החלקה על מסלול באולינג היא סכנה רגילה

1. ביום 20.11.04 הגיעו התובע וחבריו ל'באולינג סנטר' המופעל על ידי הנתבעת 1 [להלן - "הנתבעת"] בפתח תקווה. לטענתו, כאשר עמד על המסלול ובקש לזרוק את הכדור הראשון, החליק על נוזל שהיה על המסלול ונפל. התובע נחבל באגודל יד ימין, ונגרם לו קרע של הרצועה המייצבת את המפרק שבין עצם המסרק לגליל המקורב. התובע עבר ניתוח לשחזור הרצועה, ונותרה לו נכות בגין חוסר יציבות של המפרק עם הגבלת תנועה והפרעה בתחושה באגודל. הצדדים הסכימו להעמיד את נכותו הרפואית של התובע על 12.5%.

2. התביעה הוגשה נגד הנתבעת, כבעלת הבאולינג, המחזיקה והמפעילה שלו, וכנגד הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ, אשר בטחה במועד הרלבנטי את הבאולינג בביטוח אחריות.

3. הנתבעים כפרו בעצם האירוע, באחריות לו ובנזקי התובע.

4. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לביטחון ממוקד בע"מ, וא.מ. סיקיוריטי פאוואר בע"מ, מי שספקו לבאולינג שירותי ניקיון במועד הרלבנטי לתאונה, ונגד אולג מיאצ'ין, בעל מניות ומנהל בצדדים שלישיים 1-2.

5. הצדדים השלישיים 2 ו-3 כפרו ביריבות עם הנתבעת. כמו כן כפרו כל הצדדים השלישיים באחריותם לתאונה הנטענת. בקליפת אגוז טוענים הצדדים השלישיים כי עובדי הניקיון עבדו משעות הבוקר ועד הצהריים, שעה שאין לקוחות במקום, ואילו התאונה הנטענת התרחשה בערב, וכי פעלו על פי הוראותיה של הנתבעת. הצדדים השלישיים אף טוענים כי עובד הניקיון לא יכול להימצא בו זמנית בכל מקום בבאולינג ולנקות כל לכלוך או מפגע שנגרם על ידי הלקוחות.

6. הצדדים השלישיים לא התייצבו לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.1.09, ולבקשת ב"כ הנתבעים, ניתן נגד הצדדים השלישיים פסק דין בהעדר התייצבות, בו חוייבו הצדדים השלישיים, יחד ולחוד, לשפות את הנתבעות בגין כל סכום שיחוייבו בו כלפי התובע.

7. פסק הדין דן, איפוא, בתביעת התובע נגד הנתבעים בלבד, ואינו מתייחס להודעה לצד שלישי, בגינה ניתן כאמור פסק דין בהעדר התייצבות.

8. שאלת האחריות

            משחק באולינג, כמו כל פעילות ספורטיבית, מועד לפגיעות. בעת זריקת הכדור, נוהג השחקן לבצע מספר צעדי ריצה על הפרקט, להניף הכדור ולקראת זריקתו - מחליק עם הרגל עד לקו העצירה, שמעבר לו אסור לעבור.

            תאור זה של הדברים, מעבר להיותו בידיעה שיפוטית - עולה גם מעדותו של התובע: " הנעל מחליקה אוטומטית על הפרקט. מי שמשחק יודע שיש לו נקודה, הפס שאסור לו לעבור, ומטר לפני זה הרגל מחליקה. זה חלק מהתהליך הטבעי של הזריקה של הבאולינג".

            השאלה העומדת במרכזו של הדיון, ועל פיה יוכרע גורל התביעה היא, אפוא, אם נפילת התובע ארעה תוך תהליך טבעי של המשחק, בעת ההחלקה על הפרקט לקראת זריקת הכדור, או שההחלקה נבעה מרטיבות שהייתה על משטח הפרקט, ובעטיה נפל התובע.

            עדי התביעה היו התובע וחברו יובל רגב, שנילווה אליו למשחק הבאולינג במועד התאונה.

            בתצהירו מפרט התובע את השתלשלות העניינים עד לאירוע התאונה: החברים הגיעו לבאולינג, שלמו בקופה, קבלו נעליים והופנו לאחד המסלולים. תיאור התאונה בתצהיר העדות הראשית הינו כמפורט בתביעה: בעת שהתובע עמד להתחיל במשחק ולזרוק את הכדור הראשון, החליק על המשטח שהיה רטוב, ונפל על ידו הימנית. התובע מציין בתצהירו כי לא ראה את הרטיבות קודם לכן ורק כשהחליק, הרגיש שהוא מחליק על רטיבות. וכשנפל, בעודו על המשטח, הבחין שהאזור רטוב.

            לאחר הנפילה, ספרו בני זוג ששחקו במסלול הסמוך כי קודם לבואם של התובע וחבריו, נשפך בקבוק מיץ על המשטח, והם הפנו את תשומת ליבו של הסדרן לכך. התובע פנה לסדרן, אותו תאר כבחור גבוה וממושקף, צעק עליו שהמשטח רטוב ואחר כך הגיע משהו וניקה את המשטח. התובע חש בכאבים והסדרן הביא לו קרח על מנת שישים על היד החבולה.

            התובע ער לטענת הנתבעים כאילו הוא או אחד מחבריו שפכו את המשקה שלהם על המשטח, ומכחיש זאת נמרצות. לטענתו - התאונה ארעה זמן קצר לאחר בואם למקום, בטרם הוזמנו על ידם משקאות.

9.         חקירתו הנגדית של התובע על תצהירו הותירה לא מעט ספקות באשר לנכונות גרסת התובע. התובע הדגים כיצד לקח את הכדור, עשה מספר צעדים, דילג וזרק את הכדור עם תנופה של היד לאחור. למרות שהתובע מודה, כי השלב הסופי של הזריקה הוא שלב שבו הרגל מחליקה על הפרקט, והתובע מסכים כי אם באים בתנופה, אפשר "לעוף" לתוך המסלול [עמ' 17 שורה 1], וככל שמגיעים לזריקה במהירות גבוהה יותר, יש סיכוי גבוה יותר להחליק " אני יודע שאם באים כמה צעדים בריצה לכיוון הקו אז אפשר לאבד שיווי משקל - כי זה דבר שכל ילד שמשחק יודע.. יהיה לך קשה לעצור אם תבוא בתנופה ופתאום תעצור. רוב הסיכויים שתיפול או שתעבור את הקו" [עמ' 17 שו' 4-6], בכל זאת היה איתן בדעתו כי החליק בגלל " משהו רטוב שהיה על המשטח". את הרטיבות הוא ראה לטענתו רק לאחר שהחליק וקם: " אחרי שהחלקתי קמתי וראיתי את הרטיבות על הרצפה", וזאת בניגוד לאמור בתצהירו כי בעודו על המשטח הבחין שהאזור רטוב . מה היה טיבה של הרטיבות, אין התובע יודע. בניגוד לאמור בתצהירו, מסתבר כי התובע לא ראה שניקו את המשטח לאחר נפילתו ובטרם המשיכו חבריו במשחק. התובע גם לא אמר לאיש ממפעילי הבאולינג כי החליק בגלל רטיבות, אך בטוח כי חבריו אמרו.

            בסיום החקירות הנגדיות של התובע, ובשל הספקות הרבים שהותירה בי עדותו והרושם שנוצר - בקשתי מהתובע לחזור ולנסות לשכנע כי הייתה רטיבות על המסלול בעטיה החליק. וכך השיב התובע: " הדבר היחידי שאני יכול להגיד באמונה שלמה, חברים שלי שהיו לידי פרצו בצחוק על איך שעפתי. תגובה כזו שעפתי אני לא יכול להחליק מ-5-6 צעדים. זה לא מפלס גבוה של משקה, זה היה רטיבות... מספיק כמה טיפות וקל להחליק שם על הפרקט". הווה אומר, כי התובע מסיק כי הייתה שם רטיבות, ולו טיפות בודדות, מתגובת חבריו על נפילתו ומגודל הנזק שארע לו: " גודל הנזק שקרה מזה, אם הייתי נופל אחורה סתם - לא היה קורה. אני עפתי ממש חזק.. אפשר להסיק שהייתה שם רטיבות מצורת הנפילה שלי". התובע נשאל אם ראה בעיניו את הרטיבות והשיב כי הבחין בה רק לאחר שקם, וכי חש את זה במהלך ההחלקה כי זו לא הייתה החלקה סבירה. ציפיתי כי התובע יאמר שחש ברטיבות בהיותו על הרצפה, שכן מן הסתם - אם הייתה שם רטיבות כנטען על ידו בתצהירו כתוצאה מבקבוק משקה שנשפך, היה יכול לחוש אותה בגופו כשהיה על המשטח או על בגדיו. בקבוק משקה שנשפך, כפי שטען בתצהירו, מותיר כתם רטיבות גדול ולא מספר טיפות, והתובע וחבריו היו צריכים להבחין ברטיבות בטרם פנו לשחק, ורטיבות כזו הייתה צריכה להשאיר סימנים על בגדיו או על גופו של התובע.

            מעדותו של התובע עולה כי הטענה כי החליק כתוצאה מרטיבות, הינה פרי מסקנה שהתובע הסיק בדיעבד, מצורת הנפילה ומחומרת הנזק. התובע לא מצא לנכון להתלונן במקום מיד לאחר הנפילה - כי הייתה שם רטיבות. התובע לא הבחין כי מנקים את המשטח לאחר הנפילה - ובטרם עלו חבריו לשחק. התובע לא חש ברטיבות בידיו, בגופו על בגדיו - כשהיה על הרצפה ולא ראה אותה אלא לאחר שקם. ויוער, כי התובע גם לא מצא לנכון לציין בפני הרופאים המטפלים, לא בבית החולים ולא בפני רופא המשפחה, כי החליק כתוצאה מרטיבות בעת משחק באולינג.

            עדותו של התובע לא שכנעה אותי כי על המשטח הייתה רטיבות בעטיה החליק ונפל.