ביהמ"ש: לא קיימת יריבות בין נושה של אחד מבני הזוג לבין בני הזוג השני מכח הלכת השיתוף בחובות

השאלה במחלוקת

1.         האם יש יריבות ישירה בין נושה (התובעת) של אחד מבני הזוג (במקרה זה, בעלה של הנתבעת 1), לבין בן הזוג השני, הנתבעת 1, מכוח הלכת השיתוף בחובות?

            זו, בקליפת אגוז, השאלה המעניינת שבמחלוקת, להלן העובדות הצריכות לעניין.

התביעה והצדדים לה

2.         התובעת  עבדה בין השנים 1988 עד 1998 כפקידה וכמנהלת חשבונות בחברת א.ל.ח ניהול וייעוץ (1987) בע"מ (להלן : " החברה"). הבעלים והמנהלים של החברה היו האחים אריה וחיים ליזרוביץ (להלן : " אריה" ו" חיים", בהתאמה). הנתבעת 1  (להלן: " שרה" ) הינה אשתו של חיים, ואילו הנתבעת 2 (להלן: " נועה") הינה אלמנתו של אריה, שהלך לעולמו בשנת 2005. הנתבעת 3 הינה אחותם של אריה ז"ל וחיים.

3.         בטרם הקימו את החברה, שימשו אריה ז"ל וחיים כמנהלי סניפים בבנק המזרחי. עם פרישתם מהבנק החליטו להקים חברה פרטית אשר עסקה במתן אשראי ללקוחות פרטיים.

4.         התובעת, כעובדת החברה, נחשפה לפעילותה של החברה ולטענתה אריה ז"ל וחיים הם ששכנעו אותה להעמיד את חסכונותיה וכספי הפיצויים של בעלה לצורך מימון פעילות החברה. כך, הפקידה התובעת בשנת 1994 את חסכונותיה וכספי הפיצויים של בעלה בשני פקדונות שנוהלו בבנק למסחר. פקדונות אלו שועבדו לטובת הבנק למסחר כנגד אשראי שהעמיד הבנק למסחר לחברה.

5.         ביום 8/7/1998 חתמו אריה ז"ל וחיים על מסמך המופנה לתובעת, בזו הלשון: " אנו הח"מ, אריה ליזרוביץ... וחיים ליזרוביץ.. שנינו יחד וכל אחד מאיתנו לחוד מאשרים כי על פי בקשתנו האישית ועל סמך היכרותך האישית איתנו הסכמת לשעבד את חשבונך מס' 7613 וחשבונך מס' 1959 בבנק למסחר בע"מ לטובת אשראי שהבנק הנ"ל נתן לחברה שבבעלותנו וניהולנו... אנו מאשרים ומתחייבים בזה ביחד ולחוד לשפות ו/או לפצות אותך על כל נזק ו/או הפסד ו/או הוצאות שיגרמו לך עקב השיעבוד הנ"ל ו/או מימושו, כולו או חלקו". (צורף כנספח ראשון לנספח א' בתצהיר התובעת, להלן : " כתב הערבות").

6.         כשבועיים לאחר חתימת כתב הערבות, קיבלה התובעת הודעה מהבנק למסחר  כי ביום 1/10/98 יחולטו הפקדונות  בסכום כולל של 600,000 ש"ח, וזאת לנוכח העובדה כי האשראי לחברה לא הוארך מעבר למועד זה, וכך אכן היה.

7.         ביום 2/10/98 קיבלה התובעת מכתב מהחברה בו נרשם, בין השאר, כי ביום 1/10/98 שילמה החברה לתובעת סך של 300,000 ש"ח, כשמתוך סכום זה סך של 97,125 ש"ח נזקף על חשבון הלוואה אחרת ואילו סך של 202,875 ש"ח נזקף על חשבון הפקדונות שחולטו. מתוך סכום זה רק סך של 182,475 ש"ח נזקף על חשבון הקרן. אי לכך, חוב החברה לתובעת נכון ליום 1/10/98 עומד על סך של 417,525 ש"ח.

8.         לאחר מועד משלוח המכתב הנ"ל, שילמה החברה לתובעת סכום נוסף של 200,000 ש"ח, ולפיכך ביום 15/3/99 ניתן בידי התובעת מכתב מעודכן, המפרט את גובה החוב של החברה כלפי התובעת נכון לאותו מועד, 217,525 ש"ח.

9.         היות ויתרת החוב המפורטת לעיל לא שולמה, הגישה התובעת ביום 13/4/1999 כתב תביעה המופנה כנגד שלושה גורמים: החברה, אריה ז"ל וחיים. בתביעה זו (ת.א 39677/99, להלן : " התביעה הראשונה") תבעה התובעת את פרעון יתרת החוב, כשעילת התביעה כנגד אריה ז"ל וחיים נעוצה בכתב הערבות. בתביעה הראשונה יוצגה התובעת על ידי עו"ד יאיר אורעד (להלן:  " עו"ד אורעד").

10.       ביום 22/11/99 ניתן במסגרת התביעה הראשונה פסק דין כנגד אריה, וזאת בהעדר הגנה; ביום 12/12/99 ניתן פסק דין חלקי כנגד חיים והחברה, המחייב אותם בתשלום הסך של 182,877 ש"ח; ביום  20/6/00 ניתן פסק דין משלים המחייב את חיים לשלם לתובעת סכום נוסף של 25,160 ש"ח.

11.       התובעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב מהחברה ומהערבים. במסגרת הליכים אלו, הגישה  שרה בקשה לפסק דין הצהרתי (ה"פ 606/00 בבית המשפט השלום בנתניה, להלן : " המרצת הפתיחה"), במסגרתה בקשה להצהיר, בין השאר, על בעלותה במטלטלין אשר פורטו בתובענה. במסגרת המרצת הפתיחה ציינה שרה, בין השאר, כי בינה לבין בעלה חיים נחתם ביום 31/8/99 הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין; וכן כי ביום 27/3/00 ניתן פסק דין הצהרתי בהליך אחר שננקט על ידי שרה (ה"פ 534/00 בבית המשפט השלום בנתניה, כנגד הבנק למסחר), אשר הצהיר על בעלותה במטלטלין המבוקשים. ואכן, ביום 2/5/01 ניתן פסק דין בהמרצת הפתיחה. יש לציין כי בהמרצת פתיחה זו הייתה התובעת משיבה, אולם לא התייצבה לדיון ופסק הדין ניתן בהעדרה (פסקי הדין בהמרצות הפתיחה צורפו כנספחים א' וב' לתצהיר שרה).

12.       התובעת לא הצליחה לגבות כספים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והגישה, באמצעות עו"ד אורעד, בקשה להכריז על חיים כפושט רגל. ביום 18/4/01 נתן בית המשפט המחוזי במסגרת תיק פש"ר 1823/00 צו לכינוס נכסיו של חיים ועו"ד אורעד מונה כמנהל מיוחד.

13.       במסגרת סמכויותיו כמנהל מיוחד, פנה עו"ד אורעד לבנקים, קופות גמל וכו', במטרה להתחקות אחר חשבונותיו של חיים. במסגרת פניות אלו התברר לעו"ד אורעד כי ביום 17/9/98 משך חיים את כל הכספים אשר היו מצויים בקרן הגמלאות גלעד, בסכום כולל של 348,640.70 ש"ח (להלן : " כספי הקרן"). כספים אלו נמשכו בשני שיקים, ושניהם הופקדו בבנק מסד, בחשבון שהתנהל על שם שרה, בו היה חיים מורשה חתימה (ראה תצהיר עו"ד אורעד, ת/1, והמסמכים שצורפו לתצהיר זה).

14.       לאחר שהתובעת לא הצליחה כאמור לגבות דבר מהחברה ומהערבים, ולאחר שגם הליך פשיטת הרגל כנגד חיים לא הביא לתוצאות המקוות, הגישה התובעת ביום 18/8/04 את התביעה שבפניי, על סך של 250,000 ש"ח, שהופנתה במקורה כנגד שלוש הנתבעות המפורטת במבוא. ביום 13/12/06, עוד בטרם החל שלב שמיעת העדויות, הסכים ב"כ התובעת למחיקת הנתבעת 3, האחות, ללא צו להוצאות (פרו' עמ' 6 שו' 5), והתביעה כנגדה נמחקה; ביום 14/4/08, לאחר שמיעת הראיות ובמקביל להגשת הסיכומים, הגיש ב"כ התובעת הסדר ובקש כי התביעה כנגד נועה תדחה ללא צו להוצאות, והסדר זה קיבל תוקף של פסק דין.

            כך נותרה התביעה תלויה ועומדת כנגד שרה בלבד.

טענות התובעת כנגד שרה