ביהמ"ש התיר חשיפת זהותו של עבריין קטין

השופטת ב. אופיר-תום, אב"ד-סג"נ

בסיס הבקשה ועמדות הצדדים

1 .         ביום  8.4.08, נגזר דינו של המשיב, קטין יליד 1991, לשלוש שנות שהייה במעון הסגור "גיל עם" (להלן - המעון). עונש זה, שהוא שילוב של שיקום וענישה יחדיו, הושת על המשיב בעקבות הרשעתו על ידינו בתיק העיקרי נשוא בקשה זו, בעבירות מין ואלימות קשות שביצע בשני קטינים, בני שש ועשר, בתוך אלה, מעשי סדום, מעשים מגונים, איומים ותקיפה שגרמה חבלה של ממש באחד הקטינים.

לבד משליחתו למעון סגור לתקופת שלוש שנים, הושת על המשיב גם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש, למשך שנתיים מיום שחרורו, וכן, הוטל עליו לשלם פיצוי למתלוננים על סך 35,000 ש"ח.

במקביל, הוחלט במסגרת גזר הדין על מניעת חופשות מן המשיב, להוציא, חופשות שהיה זכאי להן אילו הוטל עליו לשאת עונשו בין כתלי בית הסוהר.

הרכיב האחרון של העונש, בענין החופשות, בוטל על ידי בית המשפט העליון במסגרת ערעורו של המשיב על העונש, תוך קביעה שהמשיב יוכל להנות מחופשות על פי המקובל במעון.

2 .         ביום 30.10.08, כחצי שנה לאחר גזירת דינו של המשיב ושליחתו למעון הסגור, הודיעתנו הגב' שמרית נחום שבתאי, העובדת הסוציאלית של המעון, כי ביום 22.10.08 נעלם המשיב, לאחר שנמלט מידי מלוויו מן המעון שהובילוהו לטיפול אצל רופא שינים.

ביום 11.11.08, הונחה על שולחננו בקשה מטעם אחד המתלוננים בתיק העיקרי, הוא המבקש, הקטין מ.מ. מ. בן העשר (להלן - המבקש) שעתר באמצעות עוה"ד ד"ר דנה פוגץ', ממרכז נוגה לייצוג נפגעי עבירה (להלן - מרכז נוגה) להתיר פרסום שמו ותמונתו של המשיב בעקבות בריחתו, מן הנימוקים שפורטו בגוף הבקשה.

בעוקב, הוגשה לנו בקשה נוספת לחשיפת שמו של המשיב, והפעם מטעם המבקשת 1, היא, המדינה שהצטרפה אל המבקשת 2.

3 .         באת כח המדינה ובאת כח מרכז נוגה, שהיו ערות למיגבלות הקשות אותן הניח המחוקק בפני כל ניסיון לגילוי פרטים מזהים של קטין שעומד או שעמד לדין פלילי, סברו כי על אף האמור, דין הוא ששמו של המשיב דנא יפורסם ברבים, וזאת, על מנת להגן על  קטינים אחרים שאת שלומם הוא עלול לסכן אם יהלך חופשי בשוק, בהם, שני קרבנותיו נשוא הרשעתו.

4 .         לא כך סבר עו"ד פלישמן שייצג את המשיב בפנינו בתיק העיקרי. בתגובתו בכתב, לבקשת חשיפת פרטיו של המשיב, טען עו"ד פלישמן נחרצות כי הרציונל שהינחה את המחוקק להורות על חיסוי שמו של קטין, ככלל, בשתי הוראות חוק מפורשות, תקף לעניננו, ומונע פרסום שמו של המשיב-הקטין, אף בנסיבות שנוצרו עם הימלטותו מן הדין.

הסכנה לשלומו של המשיב, אם תיחשף זהותו, כך עו"ד פלישמן, שקולה כנגד כל אינטרס ציבורי אחר, וגם אם "הלב אומר לפרסם", כלשונו, הרי אין החוק מתיר פרסום זה כל עוד לא הוכח כי ענין לנו בנסיבות יוצאות דופן וחריגות במיוחד.

5 .         על רקע תגובה זו של ב"כ הקטין, לבקשה, זימנו את הצדדים בפנינו על מנת לבחון יחדיו את הסוגיה הראשונית הזו, על כל היבטיה.

בישיבת יום 24.11.08, שמענו טיעוני באות כח המבקשים, עו"ד פוגץ' מטעם מרכז נוגה, ועו"ד חילו מטעם המדינה, וכן שמענו תגובות המשיב לטיעוניהן, מפי עו"ד מבורך מטעם הסניגוריה הציבורית ועו"ד פלישמן מטעם הורי המשיב, שזומנו על ידינו לדיון, גם הם, כאפוטרופסיו של המשיב שנמלט.

6 .         בטיעוניה בפנינו, עשתה עו"ד פוגץ' כל מאמץ לשכנענו, כי ענין לנו בדיון הזה, בנסיבות חריגות במיוחד, המצדיקות או אולי אף מחייבות את בית המשפט, להפעיל את החריג המאפשר חשיפת זהותו של המשיב-הקטין, על אף האיסור הגורף. בלשונה: "במקרה הזה קיימים אינטרסים כבדי משקל הרבה יותר מן האינטרסים שעמדו מנגד לעיני המחוקק כאשר קבע את סגירת הדלתיים לענייני נוער" (עמ' 109 לפרוט').

הדבר נכון במיוחד אליבא דעו"ד פוגץ', כאשר אל מול האינטרסים של המשיב ניצבים האינטרסים של המבקש, שהוא היום כאמור, ילד בן עשר, אשר שלומו ובטחונו מאוימים על ידי המשיב המהלך חופשי ברחובה של עיר, ונהנה מהגנת האנונימיות שהוענקה לו על פי דין.

אסור, לשיטתה, שהמשיב ימשיך לסכן את שלומם של קטינים שעשוים להיקלע על דרך הימלטותו, כולל, קרבנותיו בתיק דנן, הכל, כאשר פרטי זהותו חסויים.

7 .         החרתה החזיקה אחר עו"ד פוגץ', באת כח הפרקליטות, עו"ד חילו, שסמכה טיעוניה לחשיפת זהותו של המשיב, על החוק ועל ההלכה הפסוקה. גם לשיטתה, יש ונסיבות שנוצרו תחייבנה את בית המשפט לסטות מעקרון חיסוי זהותו של קטין עבריין,  תוך הפעלת החריג שנקבע בחוק בהתיחס למצב דברים כמתואר.

כאלה הן, אליבא דידה, הנסיבות נשוא בקשה זו, בהן עצם הימלטותו של המשיב מן המעון, שיש בה כדי להודיע על מסוכנותו מחד גיסא, ולגרום לשיבוש שיקומו, הוא, מאידך גיסא.