ביהמ"ש העליון לא יתערב בהחלטות ביניים של בית הדין הרבני

השופטת מ' נאור:

עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון (המשיב 2) אשר קבע כי אין לפרק את השותפות בכספים שקיבלו העותר והמשיבה 3 בעקבות פינויים מגוש קטיף כל עוד לא הוכרעה בקשתה של המשיבה 3 למדור ספציפי וכן נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול (המשיב 1) שדחה את ערעור העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי.

העובדות וההליכים

1.        העותר והמשיבה 3 (להלן: בני הזוג) נישאו בשנת 1985 ולהם ששה ילדים. על פי הנטען בעתירה בני הזוג פרודים מזה מספר שנים. בני הזוג התגוררו בגוש קטיף ובעקבות פינויו נרשמו לזכותם במנהלת סל"ע כספי פיצויים. העותר הגיש לבית הדין הרבני האזורי תביעה לגירושין וכן הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק השיתוף, בין היתר, בזכויות הכספיות שנתקבלו בעקבות הפינוי. ככל שניתן להבין מהעתירה - לה לא צורפו כנדרש כל המסמכים שהיו בפני בתי הדין הרבניים - המשיבה 3 מצידה הגישה לבית הדין הרבני האזורי תביעה לשלום בית ולמזונות וכן ביקשה היא קבלת "מדור ספציפי".

2.        במסגרת תביעתה של המשיבה 3 קבע בית הדין הרבני האזורי ביום 21.3.2007:

"האשה תבעה להעמיד את כל כספי הפיצויים לרשותה ע"מ שתוכל לרכוש לה בית ברמה שהורגלה אליו וזאת על יסוד זכותה למדור ספציפי ומכוח הכלל של עולה עמו ואינה יורדת עמו.

בנושא זה יש לקבוע תאריך לדיון, אולם כדי למנוע נזק בלתי הפיך, קובע ביה"ד שמכוח זכותה לכאורה של האשה למדור ספציפי אין לפרק את השותפות בכספים כל עוד לא הוכרעה תביעתה בבית הדין"

3.        ביום 16.5.2007 הבהיר בית הדין הרבני האזורי כי החלטתו חלה "על כל כספי הפיצויים שקבלו בני הזוג ומשמעותה שאין לנגוע בכספים אלה ללא הוראה מפורשת של בית הדין". בהמשך ניתנה על ידי בית הדין פסיקתא שאיפשרה למשיבה 3 להשתתף בהגרלת מגרש שנערכה במנהלת סל"ע אך נקבע מפורשות כי "למען הסר ספק אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויותיו הקנייניות של הבעל". העותר פנה לבית הדין הרבני וביקש כי לא תתקבל החלטה שכזו ללא דיון במעמד הצדדים אך ביום 22.10.2007 קבע בית הדין כי:

"בוודאי נוהג ביה"ד בדרך כלל לשמוע את הצדדים אולם במקרה זה השעה דוחקת, ההגרלה אמורה להתקיים מחר ויש חשש שאי השתתפות של האשה בהגרלה עלולה להזיק לה.

מנגד אין ביה"ד רואה חשש סביר לפגיעה בבעל.

יש להדגיש שאע"פ שביה"ד עדין לא הכריע בענין הזכות של האשה למדור ספציפי, מ"מ על פניו נראה שהיא זכאית לכך.

אולם גם אם יתברר שהיא אינה זכאית למדור ספציפי אין חשש סביר שהשתתפות של האשה בהגרלה תסב לו נזק בלתי הפיך.

ביה"ד מדגיש שאין במתן הזכויות להשתתף בהגרלה שום השלכה על זכויותיו הקנייניות של הבעל והן נשמרות במלואן"

4.        בעקבות פניות נוספות של העותר לבית הדין הרבני האזורי ניתנה על ידו ביום 18.11.2007 החלטה נוספת:

"א. ביה"ד סבור שטענת האשה על זכותה להשתמש בכספי הפיצויים לצורך קניית מדור כחלק מזכותה למדור היא טענה הדורשת הכרעת בית דין ואין לדחותה על הסף. על כן במסגרת זכותה של האשה למזונות יש לקיים דיון גם בנושא זה ועל כן הוציא ביה"ד החלטה שאין לפרק את השותפות בכספים כל עוד לא הוכרעה תביעתה בבית הדין.

ב. ביה"ד מבהיר שאישור הפסיקתא אין בו אישור הזכות למדור ספציפי שכולל גם זכות של השתמשות בכספים [...].

ביה"ד מדגיש שלא ניתן כיום לעשות שום שינוי במגרש בלי פס"ד מפורש. וכמו כן מבהיר ביה"ד שאין לזכות אף אחד מהצדדים לעשות שימוש בכספי הפיצויים ללא החלטה של בית הדין"

5.        על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין הרבני הגדול. העותר טען בערעור כי לבית הדין הרבני האזורי אין סמכות לדון בכספי הפיצויים. לטענתו אין לראות בכספים שבאו בעקבות הפינוי מגוש קטיף כמדור ספציפי אלא מדובר בזכות ממונית העומדת לבני הזוג וככזו עניינה צריך להיות מוכרע בתביעת העותר לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן טען העותר בערעורו כי זכותה למדור ספציפי של המשיבה 3 למעשה כבר הוכרעה מבלי שנערך דיון במעמד שני הצדדים. בהקשר זה הוסיף המערער וטען כי גם לגופו של עניין אין ליתן למשיבה 3 צו למדור ספציפי. על כן ביקש העותר כי בית הדין הרבני הגדול יבטל את כל החלטות בית הדין הרבני האזורי.