ביהמ"ש המחוזי הורה על ביטול הסכם גירושין מחמת עושק

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד :

1.            בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל-אביב (כב' השופטת סיון) בתיק תמש 203797/95 מיום 6.11.07. בית המשפט  הורה על ביטולו של הסכם גירושין וממון אשר נכרת בין הצדדים ביום 6.8.03, אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.8.03 (להלן - הסכם הגירושין או ההסכם), וחייב את המערערת להשיב למשיב את הכספים ששילם במסגרת תיק ההוצל"פ, למעט מזונות הקטין. כן חייב בית המשפט את המערערת בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

רקע עובדתי :

2.         תחילת הקשר שבין הצדדים, עת היה המשיב נשוי לאשתו הראשונה, כשהמערערת היתה עדיין רווקה בת 23. לאחר גירושיו של המשיב מאשתו הראשונה, נישאו הצדדים בדצמבר 1997, וכשעוד טרם לכן, ביום 01.07.95, נולד בנם המשותף (להלן - הילד).

הקשר בין הצדדים סבל מעליות ומורדות ולווה בפרידות רבות. המשיב, עוד      קודם הקשר ובמהלכו, היה בעלים של חברות הקשורות בבניית אתרים.      

3.         במהלך שנות הקשר חתמו הצדדים על ארבעה הסכמים, שלושת הראשונים עיקריהן כדלקמן:

א. הסכם שנחתם בפני עו"ד ביום 16.12.93, עוד בעת היות המשיב נשוי לאשתו הראשונה, וכשנה וחצי טרם לידת הילד. הסכם זה לא אושר בפני ערכאה משפטית. בהתאם לאמור בהסכם זה היו הצדדים ידידים, אך נקבע כי אם וכאשר תהרה המערערת, תקנה דירה בת 4 חדרים בת"א, תמורת 200,000 דולר, וזאת בתום החודש החמישי להריונה. הוסכם כי המערערת תממן 115,000ש"ח, והמשיב את היתרה, וכשהדירה תרשם מחצית על שם כל אחד מהם. עם לידת הילד יעביר כל אחד מהם שליש על שם הילד.

עוד נקבע בהסכם זה על הפרדה רכושית מוחלטת, אלא אם יוסכם אחרת בכתב.כך גם במקרה של פירוד לא יהיו לצד זה או אחר טענות או דרישות כלפי משנהו לגבי זכויותיו ורכושו של האחר. בנוסף הוסכם, כי אם היחסים בין הצדדים ייפסקו ביוזמת המשיב, והוא ימאן לשאת במזונות הילד, אזי נקבע שעור מזונות הילד ל- 3,500 ש"ח לחודש.

ב. הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 13.10.94. אף הסכם זה לא אושר. בהתאם לאמור בהסכם, הצדדים חיים יחד 7 שנים, ומתגוררים תחת קורת גג אחת שלוש שנים. בהסכם זה הצהיר המשיב כי הוא נוקט בכל ההליכים על מנת להתגרש מאשתו הראשונה, וכי הוא מתחייב להתגרש ממנה תוך 6 חודשים, ולשאת את המערערת חודש לאחר סידור הגט.

כך גם הוסכם כי אם המשיב לא יעמוד בהתחייבותו לשאת את המערערת תוך 7 חודשים, תהא הסיבה לכך אשר תהא - למעט סירובה של המערערת להינשא לו - יהיה חייב לפצותה בגין כל שנות ההיכרות בסכום של 250,000 דולר. עד לנישואין התחייב המשיב לשאת בהוצאות המדור ומזונותיה של המערערת. בנוסף, פטור המשיב מכל תשלום אם המערערת תסרב להינשא. אולם אם הסירוב יהיה נעוץ בבגידתו הוא, יהיה חייב במלוא התשלומים.

בסופו של ההסכם הוסף: " הצדדים מצהירים בזה כי רצונם להמשיך בקשר שביניהם מתוך אהבה וחיבה והם מביעים תקוותם כי אכן יינשאו זה לזה לא יאוחר מ-7 חודשים מהיום".

ג. הסכם שנכרת כשנה לאחר נישואיהם, ב- 31.12.98, ואושר כהסכם ממון ושלום בית, אשר קיבל תוקף של פסק דין וכשכל אחד מהצדדים מיוצג. הסכם זה נכרת לאחר שהמערערת הגישה מספר תביעות כנגד המשיב.

הצדדים ציינו בהסכם כי הם מעוניינים להמשיך בחיי הנישואים שלהם, תוך ניהול משק בית משותף, ולהמשיך לנהל חיי משפחה תקינים, ולשים קץ לכל ההתדיינות המשפטית ביניהם.

כך הוסכם כי יפתח חשבון בנק משותף שם יופקדו משכורות הצדדים, וממנו ימומנו ההוצאות השוטפות. כך גם יופקדו כספים אחרים שיגיעו לצדדים מגורם שלישי כלשהו, וכשהמשיכה מהחשבון תחייב חתימת שני הצדדים, תוך שהמשיב התחייב להפקיד מינימום 7,000 ש"ח מדי חודש בחשבון.

המשיב התחייב להעביר מחצית ממניותיו בחברת ג', חברה בבעלותו, למערערת, לרבות מתן זכות חתימה למערערת על המחאות החברה, כולל כרטיס אשראי של החברה לשימושה, כאשר חתימת השניים תחייב את החברה (להלן - "החברה המשותפת").

כך גם סוכם על שידרוג רכבה של המערערת שיהיה בבעלות החברה, והעברת 15,000 ש"ח לחשבונה של המערערת, על חשבון חוב מזונות נטען.

עוד הוסכם על רכישת דירה בסכום שלא יפחת מ- 300,000 דולר אשר מימונה, לפחות 100,000 דולר ממכירת דירתה של המערערת בבאר שבע, סכום זהה מהמשיב, והיתרה ממשכנתא.

עוד נקבעו הוראות למקרה וצד יפגע בחיי הנישואין ובכלל זאת בגידה. במקרה שכזה, הצד התמים, כך לפי ההסכם, יהיה רשאי לפרק את החברה המשותפת וכן את חשבונות הבנקים, וכשהצד המפר ישא בחובות החברה ובחשבונות הפרטיים. הבית יימכר עם הגיע הילד לגיל 21.

חלופה שניה - הצד הנבגד יהיה זכאי לקבל סך של 250,000 דולר ואזי לא יהיו לו טענות כלפי הצד השני.