א.
מבוא
1. התובעת מס' 2 (להלן:
"או' " או
"התובעת"),נושאת במאגר הגנטי שבגופה מחלה תורשתית קשה המכונה ALD (להלן:
"המחלה" או
"מחלת ה -
ALD
"), הגם שהיא עצמה אינה לוקה במחלה. התובע מס' 3 (להלן:
"א'
" או
"התובע") הינו בעלה של או'. התובעים 2,3 (להלן:
"התובעים") הינם הוריה של התובעת מס' 1, ילידת 1990 (להלן:
"ט'").
בשנת 1990 כאשר או' היתה בתחילת הריונה, היא פנתה עם בעלה א', לפרופ' צ'מקה (הנתבע 1 להלן:
"הנתבע" או
"פרופ' צ'מקה") מומחה בייעוץ גנטי, אשר ניהל את המכון לייעוץ גנטי בבית חולים "קפלן" והתמחה בחקר מחלת ה-ALD על מנת שינקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת לידתו של יילוד שיהא נגוע במחלה.
2. מחלת ה-ALD ידועה כמחלה אשר זכרים לוקים בה, בעוד שהנקבות נושאות את גן המחלה מבלי לחלות בה, באופן שתפקודן במהלך חייהן תקין, דרך כלל. באשר לזכרים, המחלה עלולה לתקוף אותם בוואריאציות שונות, בדרך כלל בעשור הראשון לחייהם ודינם במקרה זה, נגזר לסבול מנכות פיזיולוגית, או מפגיעה קשה במערכת העצבים ובקוגניציה, אשר תוביל למותם בתוך העשור הראשון לחייהם.
3. פרופ' צ'מקה ערך לתובעת בדיקות שנועדו למנוע לידתו של יילוד הלוקה במחלה. לשם כך, הוא דגם סיסים משלייתה של או', אשר על חלקם ערך אנאליזה כרומוזומלית ולפיה קבע כי מין העובר נקבה הנושאת 46 כרומוזומים תקינים ((46xxחלק אחר של סיסי השלייה שלח לבדיקה במעבדה בהולנד, המתמחה בחקר ואבחון המחלה (להלן:
"המעבדה" או
"המעבדה בהולנד"), אשר מצאה בבדיקתה ערכים גבוהים מהנורמה, של חומצות שומן ארוכות בתא, המצביעים על קיומה של המחלה, אולם לנוכח קביעתו של פרופ' צ'מקה לפיה העובר נקבה - נקבע על ידי המעבדה כי העוברה תהא נשאית של המחלה.
במכתב תשובה של המעבדה לפרופ' צ'מקה, אשר כלל את תוצאות הבדיקה וממצאיה, ציין ד"ר וונדרס, מעובדי המעבדה, בהערה, כי בבדיקה כרומוזומלית שנערכה על ידי חוקר נוסף במעבדה, ד"ר לשוט, נתגלה DELETION SMALL (להלן:
"חסר") על אחד מכרומוזומי ה-X של העובר.
4. לאחר שקיבל את מכתב המעבדה, הודיע פרופ' צ'מקה לתובעים, כי או' נושאת ברחמה נקבה, הנושאת מטען גנטי תקין (XX46), כי היא נשאית של המחלה ולא תחלה בה.
5. ט' נולדה להוריה בשנת 1990 בריאה לכאורה. בחלוף כ - 10 שנות חיים, היא אובחנה כסובלת מהמחלה וכתוצאה, הפכה לנכה קשה.
6. בתביעה זו, שעניינה "הולדה בעוולה" עותרים התובעים ובתם ט' לחייב את פרופ' צ'מקה ושירותי בריאות כללית, בפיצוי בגין נזקיהם.
בקליפת האגוז הסוגיות הנדרשות להכרעה הן כדלקמן:
· · האם פרופ' צ'מקה, כרופא מומחה בתחום הגנטי, אשר התמחה בחקר מחלת ה- ALD, הפר את חובת הזהירות שהוא חב לתובעים, בכך שלא נקט בכל האמצעים הסבירים, למניעת לידתה של ט' הלוקה במחלה.
· · על יסוד המידע שרווח בתקופה הרלבנטית, לפיו המחלה מתבטאת בעיקר בזכרים, בעוד שהנקבות אינן לוקות בה, אלא נושאות את גן המחלה - מהו גדר הצפייה שחלה על פרופ' צ'מקה, כרופא מומחה בחקר המחלה וכיועץ גנטי - לצפות את הופעת המחלה אצל ט', בהינתן הממצאים שהונחו בפניו.
· · האם פרופ' צ'מקה נקט באמצעים סבירים לגילויו של ה"חסר" באחד מכרומוזומי ה - X אצל ט', עליו דיווחה לו המעבדה בהולנד, אשר בדיעבד התחוור, כי בעטיו נגרמה המחלה ובשל אי גילויו, פרופ' צ'מקה קבע שט' תיוולד כנשאית של המחלה ולא תלקה בה.
· · האם אי גילוי ה"חסר", בנסיבות שתוארו מהווה רשלנות או שמא ניתן לראות בו טעות סבירה?
ב.
מילון מונחים
להלן סקירת המונחים והמושגים הרפואיים כפי שיובאו במסגרת פסק- הדין, על פי הגדרותיהם של המומחים הרפואיים שהופיעו כעדים.
הכרומוזומים הם מארז הדנ"א (DNA) בגוף האדם, הנושא בחובו את הוראות הגדילה, ההתפתחות והתפקודים של הגוף. הוראות אלו מעוגנות בגנים הפרושים על גבי הכרומוזומים.
מרבית התאים בגוף האדם מכילים 46 כרומוזומים, אשר כל אחד מהם בנוי משתי זרועות, המחוברות בנקודה מעובה הקרויה "צנטרומר"; הזרוע העליונה, הקצרה מבין השתיים, מכונה p והזרוע התחתונה, הארוכה יותר, מכונה q.