אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביהמ"ש הכריז על האחים אברג'יל ואח' כבני הסגרה לארה"ב

ביהמ"ש הכריז על האחים אברג'יל ואח' כבני הסגרה לארה"ב

תאריך פרסום : 29/07/2009 | גרסת הדפסה

ב"ש
בית המשפט המחוזי בירושלים
5368-08
28/07/2009
בפני השופט:
דוד חשין סגן נשיא

- נגד -
התובע:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד גל לברטוב גלעד סממה נסים מרום אביטל ריבנר-אורון יצחק בלום
הנתבע:
1. יצחק אברג'יל
2. מאיר אברג'יל
3. ששון בראשי
4. משה מלול
5. ישראל אוזיפה

עו"ד יורם שפטל ושרון נהרי
עו"ד אביגדור פלדמן ואבי עמירם
עו"ד קנת מן
עו"ד יניב שגב
עו"ד תמיר סננס
פסק-דין

1.         בעתירה זו, שהוגשה ביום 30.10.08, מתבקש בית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה (להלן - העותר) להכריז כי המשיבים הם בני הסגרה לארצות הברית, לשם העמדתם לדין שם בגין ביצוע עבירות פליליות המפורטות בעתירה. 

רקע

2.         ביום 23.7.08 הוגש נגד המשיבים, כולם אזרחי ישראל ותושביה, כתב אישום באישורו של חבר מושבעים גדול פדראלי, לבית המשפט במחוז המרכזי של מדינת קליפורניה בארצות הברית (להלן - כתב האישום האמריקאי או כתב האישום). כתב האישום מייחס למשיבים שורה של עבירות על חוקים פדראליים, שבוצעו בתוך שטח ארה"ב. המדובר בשלוש פרשיות, כך נטען, בהן היו המשיבים מעורבים במסגרת חברותם בארגון פשיעה: האחת, פרשה שעניינה הלבנת הון וסחיטה באיומים, המיוחסת למשיבים 1, 2 ו-3; השנייה, פרשת  רציחתו של סוחר סמים בשם סמי אטיאס, המיוחסת למשיבים 1 ו-4; והשלישית, פרשת ייבוא סמים מסוג MDMA(אקסטזי) לארה"ב, המיוחסת למשיבים 1 ו-5.

3.         פרשת הלבנת ההון והסחיטה באיומים (משיבים 1, 2 ו-3). בכתב האישום האמריקאי נטען כי המשיבים 1 ו-2 עמדו בראש ארגון פשיעה הידוע בשם "משפחת אברג'יל". המשיב 1 עמד בראש הארגון והיה זה שחילק את ההוראות ושלט בנעשה, ואילו המשיב 2, אחיו, היה אחראי על ניהול הכספים וגביית החובות לארגון. על פי כתב האישום, ארגון משפחת אברג'יל חבר לארגון פשיעה אחר המכונה "החבורה הירושלמית", בראשו עמד גבריאל בן הרוש (להלן - בן הרוש) וחבר בו, בין היתר, המשיב 3. על פי הנטען, החבירה נעשתה לצורך מיזם משותף (להלן גם - המיזם) שמטרתו להלבין בארה"ב כספים שמקורם במעילה שביצעה אתי אלון עבור אחיה, עופר מקסימוב, בכספי הבנק למסחר בו עבדה. המעילה עצמה אינה מיוחסת למשיבים, אך נטען כי היא מהווה רקע לפרשת הלבנת ההון והסחיטה, באופן זה שהמשיבים 1-3, בן הרוש ואחרים, לקחו על עצמם או רכשו את חובות ההימורים של מקסימוב, וכדי להחזיר את חובותיו למיזם, מעלה אתי אלון בכספי הבנק למסחר. 

בכתב האישום נטען, כי על מנת להסתיר את כספי המעילה מהרשויות בישראל, העבירו המשיבים 1-3 ובן הרוש סך של 1,350,000 דולר מכספי המעילה, במזומן, לאדם בשם אסף ועקנין, אחיו של חי ועקנין (שתפקידו בפרשה יתברר בהמשך). הסכום האמור הועבר לידי אסף ועקנין בישראל, על ידי מיכה אסלן וניסים בן הרוש, אחיו של גבריאל בן הרוש. כן נטען כי המשיבים 1-3 ובן הרוש העבירו מאות אלפי דולרים מכספי המעילה כהלוואות לאנשי עסקים בארצות הברית: לאליהו חדד מפלורידה (להלן - חדד) הלוו סך של 325,000 דולר; ליוסף עטיה מפלורידה (להלן - עטיה) הלוו סך של 260,000 דולר; לויקן קיוליאן (להלן - קיוליאן) מלוס אנג'לס הלוו סך של 950,000 דולר; וליהלומן בלוס אנג'לס הלוו סך של 225,000 דולר. לאחר מכן נקטו המשיבים 1-3 ושותפיהם, ביניהם חי ועקנין ואדם בשם יורם אל-על (להלן - אל-על), בשיטות של הפחדה ואיומים באלימות נגד מקבלי ההלוואות, במטרה לגבות בחזרה את כספי ההלוואות עם ריביות גבוהות. חי ועקנין הפך גם הוא לנסחט, משארגון הפשיעה ראה בו אחראי לחובו של אחיו אסף שהפסיד את כל הסכום שהועבר לידיו בהשקעות כושלות בבורסה.

נטען, כי כתוצאה מפעולות הסחיטה קיבלו המשיבים 1-3 ושותפיהם את הכספים הבאים: חדד שילם 561,000 דולר, למרות שההלוואה שקיבל היתה על סך של 335,000 דולר, שכן המשיבים 1-3 ושותפיהם ראו בו אחראי גם לחוב של עטיה; קיוליאן שילם מעל למיליון דולר (כ- 700,000 דולר בהעברות כספיות, כ- 324,000 דולר בתיקון מכוניותיהם של חברי הארגון, וכן שלח לבן הרוש מכונית מארה"ב לספרד ונתן מכונית לחי ועקנין), אף שקיבל 950,000 דולר; חי ועקנין שילם כ- 430,000 דולר. הכספים הללו הופקדו בסופו של דבר בחשבונות הבנק השונים של בן הרוש.

4.         בשנת 2004 הוגש בארה"ב כתב אישום נגד חי ועקנין, המשיב 3, בן הרוש, אל-על ותאן נגויאן (להלן - נגויאן), בגין חלקם באירועים הנטענים בפרשת הלבנת ההון והסחיטה באיומים (מש/16). בן הרוש חתם על עסקת טיעון והעיד כעד מדינה, וחי ועקנין הודה באישומים שיוחסו לו. כפי שיפורט בהמשך, הסגרתו של המשיב 3 לא נתבקשה עם הגשת כתב האישום האמור משנת 2004, אלא אך בשנת 2008 (במסגרת הבקשה שביסוד העתירה הנוכחית).

5.         פרשת רציחתו של סמי אטיאס (משיבים 1 ו-4). על פי כתב האישום, החליט המשיב 4, שעמד בראש ארגון הפשיעה "האחים מלול", לרצוח את סמי אטיאס (להלן - אטיאס) כנקמה על כך שניסה לגנוב ממנו סמים. בטרם הוציא לפועל את תוכניתו, פנה למשיב 1 וביקש את אישורו לביצוע הרצח, שכן אטיאס היה חבר ב"חבורה הירושלמית" שארגונו של המשיב 1 חבר אליה, כאמור, במסגרת המיזם המשותף. נטען, כי המשיב 1 נתן את אישורו לביצוע הרצח ואף הציע את עזרתו. המשיב 4 שכר את שירותיה של כנופיה מקומית שאחד מאנשיה ירה באטיאס למוות ביום 31.8.03 בשעה 22:45 לערך, בעת שנהג במכוניתו ביציאה ממגרש חניה אחורי של בית קפה בשם "באזל" בלוס אנג'לס (הממוקם בפינת שדרות ונטורה 17620 ורחוב טקסהומה). כשעמד אטיאס לצאת מהחניה, התקרב אדם בשם ג'וני ואלדז (להלן - ואלדז) מאחורי מכוניתו, וירה לתוכה באקדחו מספר יריות שגרמו למותו של אטיאס.

6.         פרשת ייבוא הסמים לארה"ב (משיבים 1 ו-5). על פי כתב האישום, ביום 13.12.02 הורה וינס וילסון (להלן - וילסון) לבחורה בשם טרישה בולדווין (להלן - בולדווין) לנסוע לאירופה. וילסון פעל בשיתוף עם אלי מרציאנו (להלן - מרציאנו), אזרח ישראלי שניהל רשת להפצת סמים באזור לוס אנג'לס. ביום 16.12.03, בעיר אנטוורפן שבבלגיה, מסר אדם לבולדווין שני תיקים, שהכילו 100,000 כדורי אקסטזי במשקל 30 קילוגרם. נטען, כי אותו אדם היה יניב חזיזה (להלן - חזיזה), וכי הוא פעל עבור המשיבים 1 ו-5. בהוראתו של וילסון, שלחה בולדווין בין שש לשמונה חבילות של משאיות צעצוע שבתוכן הוטמנו כדורי האקסטזי, למספר כתובות בארה"ב (באמצעות חברות המשלוחUPS  ו- DHL). ביום 18.12.03 וביום 20.12.03 נתפסו שניים מהמשלוחים הללו על ידי רשות המכס בארה"ב, ונמצאו בהם כדורים לבנים עם לוגו הנושא את האות "E" (הראשון במשקל של 8.5 ק"ג, והשני במשקל של 9.2 ק"ג), שבדיקות מעבדה אישרו כי המדובר בסם מסוג MDMA. כמו כן, בחיפוש שנערך בביתו של וילסון נמצאו שקיות עם אותם כדורים לבנים.

המשיבים 1 ו-5 מואשמים בכך שקשרו קשר להעברת סמים מסוג MDMAלמרציאנו באמצעות חזיזה, ולשליחתם מבלגיה לארה"ב. נטען, כי המשיב 1 עמד בראש ארגון פשיעה שעסק בסחר בסמים, וכי המשיב 5, שהיה חבר בארגון הפשיעה של המשיב 1, שימש כמפעילו הישיר של חזיזה בעסקה הנדונה.

7.         ביום 25.6.04 נעצרו וילסון ומרציאנו, ואילו בולדווין הסגירה עצמה לרשויות ביום 22.7.04. השלושה הואשמו בארה"ב בעבירות של קשירת קשר, ייבוא והחזקה של סם מסוג MDMAמתוך כוונה להפיצו. מרציאנו ובולדווין הודו באשמה, ואילו וילסון הורשע במשפטו. ביום 15.10.04 הוגש נגד חזיזה כתב אישום בארה"ב בגין פרשה זו, המייחס לו עבירה של קשירת קשר ליבוא סם מסוכן והפצת סמים מסוכנים מתוך כוונה לייבאם. מאחר ששהה בישראל, הוגשה בקשה להסגרתו (ב"ש 9508/07). בית משפט זה (כבוד השופט נועם) קבע ביום 3.9.07 כי חזיזה הינו בר-הסגרה לארה"ב. ערעור שהגיש חזיזה (ע"פ 8010/07) נדחה ביום 11.5.09 על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופטים פרוקצ'יה, ג'ובראן ודנציגר).

8.         בשנת 2004 הוגש כתב אישום בבלגיה נגד 13 נאשמים, כולל המשיבים 1, 5 וחזיזה, בגין השתתפותם בארגון פשיעה בינלאומי שסחר בסמים בקנה מידה גדול, בעיקר בכדורי אקסטזי, וביום 30.4.08 הורשעו המשיבים 1, 5, חזיזה ואחרים, בהיעדרם: המשיב 1 הורשע כמי שמילא תפקיד מוביל בארגון, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל וקנס כספי; לגבי המשיב 5 נקבע כי היה לו תפקיד מפתח בתוך הארגון וכי הוא מילא אחר הוראותיו של המשיב 1, ונגזרו עליו ארבעים חודשי מאסר בפועל וקנס כספי; חזיזה הורשע כמי ששיתף פעולה בהכנה ובמשלוח של הסמים (בין היתר במשלוח של חודש דצמבר נשוא בקשות ההסגרה), ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל וקנס כספי (מש/10). יש לציין, כי להבדיל מחזיזה, המשיבים 1 ו-5 לא הואשמו בגין ביצוע עסקאות סמים ספציפיות (כגון זו של חודש דצמבר) אלא באישומים של חברות בארגון פשיעה (המשיב 5) וחבר מוביל בארגון פשיעה (המשיב 1).

9.         ביום 23.7.08 הורה בית משפט הפדראלי של המחוז המרכזי של מדינת קליפורניה (כבוד השופט ס' ג' הילמן) על מעצרם של המשיבים, וביום 24.8.08 הגישו הרשויות האמריקאיות בקשה לישראל לעצור את המשיבים עד להגשת בקשה להסגרתם. המשיבים נעצרו עוד באותו היום ומעצרם הוארך מעת לעת.

10.       ביום 20.10.08 הגישה ממשלת ארצות הברית, באמצעות שגרירותה בישראל, בקשות להסגיר לידיה את המשיבים לצורך העמדתם לדין בגין העבירות הפליליות שפורטו בה (להלן - בקשות ההסגרה). לכל בקשת הסגרה שהוגשה לגבי כל אחד מהמשיבים, צורף תצהיר של התובע הפדראלי מארק ג' צ'יילדס, המסכם את האישומים נגד כל משיב, וכן צורף תצהיר של חוקרת היחידה ללוחמה בסמים (Drug Enforcement Agency), דיאן רויטר, המסכם את הראיות נגד כל משיב, ותצהירים מטעמה ביחס לכל פרשה. כרקע, ציינה כי באוקטובר 2002 החלו רשויות ארה"ב בחקירת חי ועקנין בקשר לעסקיו בלוס אנג'לס, וכי החקירה נמשכה עד למועד הגשת האחרון משלושת כתבי האישום, ביום 23.7.08. כן ציינה כי הראיות בפרשה זו הן מהשנים 1997 - 2008.

11.       ביום 29.10.08 הורה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, מכוח סמכותו לפי סעיף 3(ב) לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954 (להלן - חוק ההסגרה או החוק), על הבאת המשיבים לפני בית משפט זה כדי לקבוע האם הם בני הסגרה לארצות הברית (נספח א' לעתירה). בהתאם לכך, ביום 30.10.08 הגיש העותר עתירה זו. בד בבד עם העתירה, הגיש העותר לבית המשפט בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד למתן ההחלטה בעתירה. הבקשה נידונה בפני חברי הנכבד השופט צבן (ב"ש 5369/08). בסופו של יום הוחלט כי כל המשיבים - למעט המשיב 5 - יוחזקו במעצר עד למתן ההחלטה בעתירה זו. 

האישומים בכתב האישום האמריקאי

12.       המשיב 1 מואשם בביצוע העבירות הבאות: קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה לפי החוק הפדראלי בארה"ב -Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Conspiracy Act (1994)(הידוע בשם "Rico"),Title 18 United States Code (USC) Section 1962(d); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 371; אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 1959(a)(5); סיוע בביצוע עבירות אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1959(a)(1),(5),2; קשירת קשר להפצת סם מסוכן (MDMA), לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 21 United States Code (USC) Section 846; קשירת קשר ליבוא סם מסוכן, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 21 United States Code (USC) Section 952(a),963; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 894, 2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 1951, 2; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 1956(h); סיוע בהלבנת אמצעים כספיים, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1956(a)(1)(B),2 ; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 Unites States Code (USC) Section 1957, 2.

13.       המשיב 2 מואשם בביצוע העבירות דלהלן: קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1962(d); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 371; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 894, 2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1951, 2; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 1956(h); סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 Unites States Code (USC) Section 1957, 2.

14.       המשיב 3 מואשם בביצוע העבירות דלהלן: קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1962(d); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 371; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 894, 2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1951, 2; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארה"ב Title 18 United States Code (USC) Section 1956(h); סיוע בהלבנת אמצעים כספיים, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1956(a)(1)(B),2; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארה"בTitle 18 United States Code (USC) Section 1957, 2.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ