ביהמ"ש דחה תביעה של לקוח נגד פרטנר וחייב אותו בהוצאות

1.      התובע היה לקוח של הנתבעת, חב' פרטנר תקשורת בע"מ. בחודש יוני 2005 שידרג התובע שני מכשירי טלפון נייד למכשירים חדשים וחדישים, בעלות של 2,236 ש"ח.

          לטענתו, בשנת 2008 נתגלו תקלות שונות במכשירים, וביום 1.4.08 הוא ביקש לתקנם או להחליפם. הנתבעת דרשה תשלום תמורת תיקון המכשירים או לחלופין, אפשרה לתובע להחליפם על ידי שידרוג למכשירים חדישים יותר, כנגד התחייבות לשלוש שנים.

          אין מחלוקת כי הנתבעת העמידה לרשות התובע מכשיר חלופי, עד שיקבל את החלטתו (התובע טוען כי החזיר את המכשיר החלופי ביום 4.9.08, ואילו הנתבעת כופרת בכך).

2.       התובע טוען כי הדרישות שהעמידה הנתבעת לגבי התיקון או ההחלפה של המכשירים אינן כדין.

          בתביעה דנן תבע לבטל את ההסכם ולזכותו בהחזר של מלוא הסכום, ששילם עבור המכשירים בשנת 2005. עוד תבע התובע החזר בסך 300 ש"ח בגין חיובו עבור "שירותים מתקדמים", אשר לטענתו לא הזמין כלל, וכן פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ואף החזר של שכ"ט עו"ד.

3.       הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם להסכם בין הצדדים, שצורף לכתב ההגנה. לטענתה, היא טיפלה במכשירים של התובע, כל אימת שפנה אליה, לאורך שלוש השנים האחרונות, וזאת בהתאם להסכם.

          כאשר הביא התובע את המכשירים לתיקון, ביום 1.4.08, נמצא כרטיס ראשי עקום. בנסיבות אלה קובע ההסכם כי יגבה תשלום עבור התיקון, או לחלופין יבוצע שידרוג, כנגד התחייבות של הלקוח לשלוש שנים.

          אשר לחיוב בגין ה"שירותים המתקדמים" טוענת הנתבעת כי ביום 10.10.07 הזמין התובע חבילה של שירותים אלה, כמפורט בכתב ההגנה, וביום 2.4.08 ביקש לבטל "חבילה" זו, בטענה כי אינו משתמש בפועל באותם שירותים. הנתבעת התחשבה בטענה זו וזיכתה את התובע, לפנים משורת הדין, בהחזר בסך 155.34 ש"ח (מסמך הזיכוי צורף לכתב ההגנה).

          על כן טוענת הנתבעת כי אין בסיס לתביעה.

4.       התובע לא הראה במה הפרה הנתבעת את ההסכם שבין הצדדים. במהלך הדיון הוא טען כי כבר בשנת 2005 היו תקלות קליטה במכשירים, אך טענה כבושה זו לא הועלתה בכתב התביעה. התובע לא הראה כי הדרישה לתשלום עבור התיקון, לאחר שנמצא כרטיס עקום בשנת 2008, אינה מתיישבת עם תנאי ההסכם, והוא הדין בחלופת השידרוג שהוצעה לו.

          התובע אמר שאינו זוכר כי הזמין את ה"שירותים המיוחדים" וכי ביטל את הזמנתו כחצי שנה לאחר מכן, אך הוא לא נתן הסבר אחר למסמך הזיכוי, בקשר לאותו ביטול, אשר צורף לכתב ההגנה. על כן אני דוחה את טענת התובע, כי הנתבעת חייבה אותו בגין ה"שירותים המיוחדים", למרות שהוא כלל לא הזמין אותם.

5.       על פי האמור, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי אין בסיס לתביעה זו, ואני דוחה אותה.

          התובע ישלם לנתבעת הוצאות המשפט בסך 300 ש"ח, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

6.       המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים .

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום ג' בכסלו, תשס"ט (30 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.

001748/08תק 332 פ.ש.