ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד מחלבות גד בטענה להטעיית הצרכנים

1.         התובע הגיש תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, בטענה להטעיית הצרכן בכל הנוגע לכמות השומן הנמצאת בארבעה מוצרים של הנתבעת: " גבינה לבנה בתוספת שמן זית וזעתר 5% שומן", "גבינת לבנה בתוספת שמן זית ובצל מטוגן 5% שומן", "גבינת לבנה בתוספת שמן זית וצנובר קלוי 5% שומן" ו"מלבי מעדן חלב עם מי וורדים, קוקוס ובוטנים 5% שומן" (להלן: "המוצרים"). התובע טען כי במוצרים אלו יש 6%-12.5% שומן, כאשר מביאים בחשבון את כל המרכיבים במוצר, ומסתבר ש-5% שומן מצויים בגבינה לבד. פירוט הערכים התזונתיים, שאיננו מופיע על גבי המכסה העליון של האריזה, מלמד על אחוזי שומן גבוהים מ-5%, אך על גבי המכסה הכותרת מתייחסת ל-5% שומן בלבד. עילות התביעה המצוינות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן: " הבקשה") הן הטעיה לפי סעיפים 2 ו-6 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, התנהגות שלא בדרך מקובלת ובתום לב, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובות חקוקות לפי חוק הגנת הצרכן.

2.         חברי הקבוצה התובעת על פי הבקשה כוללים כל צרכן שרכש אחד מן המוצרים הנ"ל במשך 5 שנים לפני הגשת הבקשה. הסעד שהתבקש עבור הקבוצה התובעת בבקשה הוא פיצוי כספי לכל אחד מחברי הקבוצה שהוטעה על ידי הנתבעת, בגין נזק ממוני ושאינו ממוני, וכן השבת הסכומים ששילם כל אחד מחברי הקבוצה עבור המוצרים שרכש במשך 5 שנים שקדמו לבקשה, בשיעור מוערך של 142 ש"ח לכל אחד מחברי הקבוצה. כמו כן מתבקש סעד הצהרתי על קיומה של ההטעיה, וכן סעד לטובת הציבור.

3.         הנתבעת טענה בתגובתה כי היא עומדת בתקנים הרלוונטיים לסימון מוצריה, ונותנת גילוי מלא בדבר אחוזי השומן שבמוצרים על גבי האריזות הכוללות שתי עמודות נפרדות: אחת לגבי ערכי הגבינה הלבנה, והשניה לגבי הגבינה עם התוספות. לכן לא נגרם כל נזק לתובע או לחברי הקבוצה. כך גם טענה הנתבעת כי לא התקיימו התנאים הדורשים לאישורה של התובענה כייצוגית.

4.         ביום 15.12.08 הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה הייצוגית. על פי ההסכם המוצע, כפי שתוקן ביום 13.5.09 לאור הערות בית המשפט, הוסכם כי הנתבעת תשנה את הכיתוב על גבי אריזות המוצרים (למעשה הכיתוב שונה עוד קודם להגשת הסכם הפשרה), באופן שעל גבי מכסה האריזות ייכתב: "גבינה לבנה בתוספת שמן זית וזעתר 5% בגבינה", "מלבי מעדן חלב עם מי ורדים קוקוס ובוטנים 5% שומן בחלב". שני המוצרים האחרים (שמן זית עם בצל מטוגן או עם צנובר קלוי), אינם משווקים עוד, ואם ישווקו הדבר ייעשה בנוסח כאמור לעיל. ההסדר המוצע כלל גם התייחסות לשכר המסוכם שישלם לתובע (5,000 ש"ח) ולבא כוחו (35,000 ש"ח).

5.         הבקשה לאישור הסכם הפשרה אושרה על ידי באופן עקרוני ביום 13.5.09. באותה החלטה הוריתי לצדדים לפרסם מודעה על ההסכם, לשלוח העתקים ממנו ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט, ונקבע מועד של 45 יום להגשת התנגדויות והתייחסות היועץ המשפטי גם לשאלת מינוי בודק מטעם בית המשפט. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן " החוק").

6.         בחלוף התקופה להגשת תגובות והתנגדויות, ומשאלו לא הוגשו, הגישו הצדדים בקשה למתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה. מבקשה זו עולה כי פורסמו מודעות לציבור בהתאם להחלטת בית המשפט; נמסרו הודעות כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט, ואלו התקבלו על ידם; ולא הוגשו התנגדויות או תגובות כלשהן במועד שנקבע בהחלטה דלעיל. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט את אישור הסדר הפשרה. כך גם לא הוגשו הודעות על רצון להימנע מלהיכלל בקבוצה התובעת. לפיכך הושלמו כל ההליכים הדרושים לצורך הסדר הפשרה, כמפורט בסעיפים 18 - 19 לחוק (כפוף למינוי בודק, אליו אתייחס בהמשך).

7.         באישור הסדר הפשרה, על בית המשפט לפעול בהתאם למתווה הקבוע בחוק תובענות ייצוגיות. להלן פירוט עיקרי הסדר הפשרה, תוך התייחסות להגדרת הקבוצה התובעת וכל תת-קבוצה, עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים ודרך ביצוע ההחזר הכספי לקבוצה התובעת, כנדרש בסעיפים 14(א) ו-19(ג) לחוק:

א.         על פי הסדר הפשרה ישונה כיתוב האריזות בדרך האמורה לעיל, ולמעשה הכיתוב כבר שונה.

ב.         חברי הקבוצה הם כמוגדר בסעיף 2 לעיל, והמוצרים אליהם מתייחס הסכם הפשרה הם כמפורט בסעיף 1 לעיל.

ג.         עילות התביעה הן כמפורט בסעיף 1 לעיל. השאלות המהותיות שבעובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה הן: האם הוטעו חברי הקבוצה על ידי הנתבעת בשל הדרך בה נרשמו אחוזי השומן על גבי מכסה האריזה; האם פעלה הנתבעת על פי התקנים המחייבים; והאם נגרם נזק ממוני או שאינו ממוני לחברי הקבוצה.  הסעדים שנתבעו הם כמפורט בסעיף 2 לעיל.

8.         כאמור לעיל לא הוגשה התנגדות לאישור הסדר הפשרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, או כל גורם או אדם אחר. בנסיבות אלו עלי לשקול על פי סעיף 19(ב) לחוק האם יש מקום למנות בודק מטעם בית המשפט, שיחווה את דעתו בעניין היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות. ב"כ הצדדים ביקשו להימנע מהליך זה, וכאמור לעיל לא קיבלתי התייחסות של גורם כלשהו לאפשרות של מינוי בודק. בחינת הצורך במינוי בודק כרוכה בבחינת היותו של הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. שיקולים אלו חייב בית המשפט להביא בחשבון על פי סעיף 19(א) לחוק ו- 19(ג)(2) לחוק. שקלתי עניין זה, והגעתי למסקנה כי במקרה זה אין צורך במינוי בודק, אשר יעכב את ביצוע הסדר הפשרה, ויביא להוצאות נוספות, בלא שצפויה כתוצאה מכך תועלת של ממש (לענין השיקולים למינוי בודק ראה החלטתי בת.א. 1953/06 עמר אשר נ' אוסם תעשיות מזון בע"מ, תק-מח 2008(1) 12447).

9.         נראה לי כי הסדר הפשרה הוגן ומאוזן, ומביא בחשבון את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים. התביעה שהוגשה איננה נטולת סיכונים: עומדת לנתבעת טענתה כי פעלה על פי התקן לגבינות רכות, הקובע כי בגבינה עם תוספות תכולת השומן תהיה של הגבינה ללא התוספות, ועל גבי האריזות של הנתבעת הופיעה פירוט נפרד של הגבינה עם התוספות וללא התוספות. לאור כל האמור לעיל, נראה לי כי יש לאשר את ההסדר בלא מעורבות של בודק, בעיקר כאשר ההסדר איננו כספי, והוא בא לידי ביטוי בשינוי הכיתוב שכבר בוצע.

10.       אשר לגמול לתובע הייצוגי, ושכר הטרחה לעורך דינו, הרי שההסדר המפורט לעיל הינו סביר והגיוני, ואין סיבה שלא לאשרו.

11.       אני מורה לנתבעת לדאוג לפרסומה של מודעה לפי סעיף 25(א) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בטרם פרסומו בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסמה ההודעה על עקרי הסדר הפשרה. בנוסח ההודעה יש לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעד הנקבע, כפי שפורטו בהחלטה זו. כמו כן יפורטו בהודעה שיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר ואי מינוי בודק, ותצוין העובדה שלא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות.

12.       לאור כל האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

13.       המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס, כאמור בסעיף 19(ה) לחוק.

ניתנה היום, י"ד באלול, תשס"ט (3 בספטמבר 2009), בהעדר הצדדים.