ביה"ד הגדול - מזונות לאחר גיל שמונה עשרה, ובילדים עובדים, וחיוב מזונות למפרע לפני התביעה

 הנדון: מזונות לאחר גיל שמונה עשרה, ובילדים עובדים, וחיוב מזונות למפרע לפני התביעה

בפנינו ערעור האב וערעור שכנגד שהגישה האם, אודות מזונות הילדים.

הצדדים מופיעים כעת בסיבוב שני בבית הדין דידן, אחר שבהחלטה מיום י"ז בסיון תשפ"ד (23.6.24) בית הדין דידן החזיר את הצדדים לבית הדין קמא לבחינת טענותיהם החדשות.

לאחר החלטת בית הדין קמא מיום כ"ו בחשון תשפ"ה (27.11.24) הופיעו הצדדים לדיון ביום כ"ד באלול תשפ"ה (17.9.25) ובית הדין קבע בתום הדיון כי מאחר ולא ניתן למצות את הדין, ובפרט במקום בו כיום שני הילדים עברו את גיל שמונה עשרה, לפיכך על הצדדים להציג טענותיהם בכתב על מנת שבית הדין יוכל לפשר, פשרה הקרובה לדין.

והנה מהנתונים שהתקבלו המונחים על שולחנו של בית הדין לרבות החלטות עבר עולים הדברים הבאים:

• הצדדים התגרשו ביום י"ד בחשון תשפ"ב (20.10.21) ולהם ששה ילדים מהם שלושה קטנים בעת הגירושין.

• בחודש שבט תש"פ (2/20) עזבה האם את הבית כאשר הילדים נשארו אצל האב.

• האם הסכימה כי רק מיום כ"ח בטבת תשפ"ב (1.1.22) עת שכרה דירה לעצמה עברו הילדים הגדולים לביתה, כאשר הבן הצעיר [נ'] חילק את זמנו בין הוריו עד אמצע חודש 7/22 שהצטרף לאחיו. (סעיף 7 לתגובה מיום 1.8.23 וסעיף 4 ה' לערעור שהגישה ביום 3.8.23).

• בית הדין חייב את האב במזונות מיום כ"ח בטבת תשפ"ב (1.1.22) אף שהאם הגישה תביעת מזונות רק ביום י"ב באלול תשפ"ב (8.9.22) ובכל מקרה שכרה של האם לפחות כפול משכרו של האב.

• בפסק הדין קמא מיום כ"ג בסיון תשפ"ג (12.6.23) נקבע כי האב חייב במזונות שני הילדים שעד גיל חמש עשרה סך 1250 ש"ח, וכי עבור הבן [א'] שעבר את גיל חמש עשרה האב חייב סך 850 ש"ח.

• בפסק הדין המשלים מיום י"ג בחשון תשפ"ה (14.11.24) קבע בית הדין בדעת רוב כי בהגיע הבן [ע'] לגיל חמש עשרה האב חייב באלף שקלים עבור מזונותיו. (סעיף 1 שם).