1. לפנינו ערעור לאחר מתן רשות על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת ורדה סאמט, סק 121/08) לפיה אין לקבל את בקשת הגילוי והעיון במסמכים שהגיש המבקש (להלן:
ארגון הסגל) כנגד המשיבה (להלן:
האוניברסיטה) בהתייחס לשומות הכלליות שנערכו לה בשנים הרלוונטיות (סעיף 4 להחלטה), ובהתייחס למסמכים הנוגעים למשא ומתן שנוהל בין האוניברסיטה לבין רשויות המס בקשר להפחתת שומות הניכויים שהוטלו עליה בשנים הרלוונטיות (סעיף 5 להחלטה).
2. במהלך הדיון בערעור, הגיעו הצדדים להסכמה לעניין השומות הכלליות, ולפיה "האוניברסיטה תצהיר שלא היו שומות כלליות ולא עשו שימוש בחוב הנטען למס הכנסה כחלק מהשומות הכלליות" (עמוד 16 לפרוטוקול הדיון).
ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמתם.
3. באשר למסמכי המשא ומתן בין האוניברסיטה לרשויות המס, נקדים אחרית לראשית, ונאמר כי אנו סבורים כי דין בקשת ארגון הסגל להתקבל.
השאלה המרכזית אותה יש לבחון עת בא בית הדין ליתן או שלא ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים, היא מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע 482/05
שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, (טרם פורסם, 22.12.2005); עע 114/05
מקורות חברת מים בע"מ - אשר לוי (טרם פורסם, 30.6.2005); עע 494/06
מדינת ישראל- נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (טרם פורסם, 28.3.2007) (להלן:
עניין אבנצ'יק)].
ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת. זאת, בכפוף לשמירה על ערכים של יעילות הדיון וזכויות מהותיות של הצדדים להליך; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה [רע"א 2534/02
יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5) 193 (2002);
עניין אבנצ'יק; בג"ץ 844/06
אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (טרם פורסם, 14.5.08)].
4. במקרה שלפנינו, ארגון הסגל הגיש בקשת צד לסכסוך קיבוצי בבית הדין האזורי בתל אביב לאחר שהאוניברסיטה קיימה משא ומתן מול רשויות המס, והגיעה עמן להסדר בנוגע למיסוי הטבות רווחה שונות שהעניקה האוניברסיטה לעובדיה ובהם גם חברי הארגון בשנים הרלוונטיות.
בגין אותן הטבות לא נוכה מס במקור, ורשויות המס הוציאו לאוניברסיטה שומת ניכויים, בה היא נדרשה לשלם את המס שלא ניכתה משכרם של עובדיה. האוניברסיטה הגישה השגה על שומת הניכויים, ובאה בדברים מול רשויות המס, שבסופם הושג הסדר כספי ביניהם.
מימון האוניברסיטה את המס על פי ההסדר נעשה מחשבון המכונה "קרן רווחי מגדל", ואשר חלקם של הארגון והעובדים הוחזק על ידי האוניברסיטה בנאמנות. חלק מהתשלום שהועבר לרשויות המס במסגרת ההסדר, נלקח מחלק העובדים והארגון בקרן רווחי מגדל.
5. אין מחלוקת כי האוניברסיטה כמעביד הייתה בעלת הדברים היחידה כלפי רשויות המס.
אולם, בקשת הצד לסכסוך קיבוצי נסמכת על כך שהארגון לא היה שותף לגיבוש עמדת האוניברסיטה לעניין המיסוי, וכי האוניברסיטה על דעת עצמה החליטה לממן את ניכויי המס גם דרך חלק העובדים בקרן רווחי מגדל. אנו סבורים, כי די בכך כדי להצדיק את גילוי המסמכים האמורים. בנסיבות המקרה, משארגון הסגל הינו הארגון היציג של העובדים, הצביע ארגון הסגל "על אינטרס לגיטימי ממשי לגילוי המידע וקבלתו" [
עניין אבנצ'יק; רע"א 291/99
ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים
נ'
מנהל מס ערך מוסף פ"ד נח(4), 221]. אי לכך ובאיזון הכולל בין האינטרסים של הצדדים, השיקול הציבורי והדין, האינטרס של ארגון הסגל בגילוי המידע המבוקש הינו בעל חשיבות מיוחדת לאור מהות ההליך הקיבוצי ויש להיעתר לו.
זאת ועוד. ככלל, יחסי עבודה קיבוציים מעצם טיבם מושתתים על יחסי אמון ושיתוף פעולה הדדי בין הצדדים. על כן, די בניהול משא ומתן שיש בו כדי להשליך באופן ישיר על זכויות העובדים, כדי להצדיק את שיתוף העובדים בו תוך קיום חובת ההיוועצות עם ארגונם היציג. קל וחומר שמן הדין להציג בפניהם בדיעבד את מסמכי המשא ומתן, ולו כדי להפיג את חששם כי המשא ומתן נוהל שלא בטובתם.
6. משלא נעשה הדבר, ומשאת הנעשה אין להשיב, נפתח ההליך המשפטי בבית הדין האזורי, אשר בבסיסו עומד אורח התנהלותה של האוניברסיטה הן לעצם שיתוף הארגון והעובדים במשא ומתן לפשרה מול רשויות המס, והן באשר לאופן בחירתה לממן את ההסדר בחלק הארגון בכספי קרן רווחי מגדל שהוחזק על ידה בנאמנות. משכך, קמה גם הצדקה משפטית, לאפשר גילוי של מסמכי המשא ומתן, לרבות ההשגה על השומה, בהיותם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים.
7. לאור האמור
דין הערעור להתקבל.
האוניברסיטה תמציא לארגון הסגל את השגתה על שומת הניכויים, וכן כל מסמך שנרשם במסגרת המשא ומתן בינה לבין רשויות המס, אשר יש ברשותה.
האוניברסיטה תגיש תצהיר בנוגע לשומה הכללית, כאמור בסעיף 2 לעיל, וכן תצהיר לעניין העדר קיומם של מסמכים נוספים על אלו שהומצאו מכוח פסיקתנו זו.
משהמדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ד בשבט תש"ע (8 בפברואר 2010), בהיעדר הצדדים.