ביה"ד יתחשב ברצונה של מתלוננת על הטרדה מינית לקיום הדיון בדלתיים פתוחות

בבקשה זו מתבקש בית הדין להסיר את צו איסור הפרסום הקיים בתיק זה ולדון בו בדלתיים פתוחות.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.                  1.                  ביום 09/10/07 הורה בית דין זה על איסור פרסום פרטי התביעה אשר הגישה הבמקשת כנגד המשיבים. בהחלטת בית הדין נקבע כי פרטי המשיבה 2 והעובדה כי המשיב, אשר גם על פרטיו הוטל חסיון, הינו עובד של המשיבה 2 , יותרו לפרסום.

2.                  2.                  כעת מתבקש בית הדין להתיר את פרסומו של ההליך ולדון בו בדלתיים פתוחות. המבקשת תומכת בקשתה בעובדה כי המשיב 2 הורשע בבית דין משמעתי וכי פרטי ההרשעה פורסמו בהרחבה בתקשורת. לשיטתה, נסיבות אלו יש בהן כדי להביא לשינוי החלטת בית הדין.

3.                  3.                  המשיב 2 סבור כי אין להסיר את צו איסור הפרסום אשר הוטל על התיק משלא חל כל שינוי בנסיבות ומשפסק הדין המשמעתי אינו מהווה ראיה קבילה.

הכרעה

4.                  4.                  לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5.                  5.                  עיקרון פומביות הדיון הינו מעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית. יפים לעניין זה דברי כב' השופט חשין (כתוארו אז) בבש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(6), 658 ,662:

"בתי-המשפט, שמא נאמר: השופטים בבתי-המשפט, יודעים כי עומדים הם לדין יום-יום שעה-שעה, וכדרכו של אנוש מתנהג העומד לדין כראוי למי שעומד לדין נוכח הכל.  בעשותו במלאכת השיפוט, לעולם יראה עצמו שופט כמו יושב הוא בבית זכוכית או בחלון ראווה הנשקף אל הרחוב; כל עובר-ושב רשאי להתבונן בו, לבחון אותו ולבקר אותו. וגם לשבחו ולהשתבח בו."

6.                  6.                  מספר רציונאלים תומכים בעיקרון פומביות הדיון ומלבד שקיפות ההליך השיפוטי ניתן לציין גם מתן מידע חיוני לציבור (ע"א 550/75 מורלי נ' בגון פ"ד ל(2), 309).

7.                  7.                  לפומביות הדיון קיימים מספר חריגים, הקבועים במספר דברי חקיקה, אך גם חריגים אלו אינם בלתי מוגבלים. בענייננו שם המחוקק את הדגש על פומביות הדיון, תוך מתן הגנה לתובעים לפי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח - 1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) ולפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה)

8.                  8.                  סעיף 10(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית  קובע כי הוראות סעיף 10א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה יחולו על הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

9.                  9.                  סעיף 10א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כדלקמן:

"10א. דיון בדלתיים סגורות

(א) בהליך לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד הענינים המנויים בסעיף 7(א), או בשל הפליה מחמת נטיה מינית כאמור בסעיף 2(א), רשאי בית הדין לעבודה לדון בדלתיים סגורות; ביקש תובע או מתלונן לדון בדלתיים סגורות, ייעתר בית הדין לבקשה, זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה לא במקור).

10.              10.              כלומר, סעיף 10א(א) הנ"ל קובע ברישת הסעיף כי לבית הדין קיימת הסמכות לסגור את דלתות בית הדין. בסיפא קובע הסעיף כי אם ביקש תובע או מתלונן לדון בתביעתו בדלתיים סגורות, דרך המלך הינה היעתרות לבקשה, למעט מטעמים מיוחדים.

11.              11.              מדברים אלו יוצא אפוא כי על בית הדין ליתן משקל רב לרצונו של תובע לפי החוק למניעת הטרדה מינית. כלומר המחוקק שם את הדגש על רצונותיהם של מתלוננים ותובעים לפי החוק למניעת הטרדה מינית וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מכיוון שכך, על בית דין זה ליתן משקל רב לרצונה של המבקשת בבקשה דנן.

12.              12.              בהיעתרו לבקשת המשיבים להטלת איסור פרסום על פרטיהם שקל בית הדין את הנזק אשר עשוי היה להיגרם להם מפרסום פרטי הפרשה, באותה העת, משקל רב ניתן לפרטיות המשיב 1. בעת שהוגשה התביעה היה על בית הדין ליתן משקל לאינטרסים של שני הצדדים. בעת הגשת תביעה מוטל נטל הראייה על שכם התובע ועל כן יש לתת משקל של ממש גם לאינטרסים של הנתבע.

13.              13.              יחד עם זאת, עם השינוי בנסיבות יש מקום כי בית הדין ישקול בשנית את החלטתו. בענייננו, שינוי הנסיבות הינו מהותי. בשונה מהמצב ביום הגשת התביעה, הרי שישנה ראיה התומכת בעמדת המבקשת.