ביה"ד הארצי: גננת שיצאה לשנת השתלמות במסגרת חל"ת זכאית לדמי אבטלה

השופט עמירם רבינוביץ

1.                  ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בל 3265/08; השופט אילן סופר), אשר קבע כי המשיבה זכאית לדמי אבטלה.

התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי

2.                  המשיבה עבדה כגננת מיום 1.9.95 ועד ליום 31.8.07 במוסד "נשות הסתדרות אגודת ישראל" (להלן- המעסיק).

3.                  ביום 2.5.07 קיבלה המשיבה מכתב פיטורים לפיו תסתיים עבודתה ביום 31.8.07.

4.                  לא התעוררה מחלוקת בין הצדדים כי בשנת הלימודים תשס"ח, החל מיום 1.9.07 המשיבה שהתה בחל"ת. בתקופת החל"ת קיבלה המשיבה מענק מקרן השתלמות למורים וגננות.

5.                  המשיבה הגישה למערער (להלן- המוסד) תביעה לתשלום דמי אבטלה ב- 14.11.07.

פסיקת בית הדין האזורי

6.                  בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה, וקבע כי יש לראות במשיבה מובטלת הזכאית לדמי אבטלה, כשהוא מסתמך על הנתונים והנימוקים הבאים:

א.                                         בתקופת החל"ת יש לראות במשיבה כמי שאינה עובדת, שכן אין מחלוקת כי פוטרה ב- 31.8.07, ללא כל ביטחון כי תשוב לעבודתה. בכך יש לראות את תכלית תשלום גמלת האבטלה - לספק פיתרון למי שעבד בעבר ואיבד את מקום פרנסתו.

ב.                                         אמנם המשיבה קיבלה תשלום מקרן השתלמות למורות וגננות, אך הוא לא בא מאת המעסיק וודאי שאין לראות בו שכר עבודה.

ג.                                           כפי שניתן לראות גם ממכתב המעסיק (מוצג נ3), לא מוזכר מועד חזרה של המשיבה לעבודה, ודברים אלו עולים בקנה אחד עם מכתב הפיטורים שכן, ברגיל מעסיק המאשר חל"ת אינו באותה נשימה שולח מכתב פיטורים.

ד.                                          המוסד טען כי לימודי המשיבה בזמן החל"ת לא אפשרו לה להיות זמינה לכל עבודה שתוצע לה. בעניין זה לא הובאה כל ראיה לסתור את טענת המשיבה שהופיעה בתצהירה, לפיה הייתה פנויה לעבודה כאשר חתמה בלשכה. על כן, אין בטענה, כי לימודי המשיבה מנעו ממנה לקבל עבודה - כל ממש.

הטענות בערעור

7.                  בערעורו לבית הדין טען המוסד, כי טעה בית הדין האזורי, בהתעלמו משאלת זמינותה של המשיבה לעבודה. בהתאם לנוהלי קרן ההשתלמות התחייבה המשיבה לעבוד בהיקף שלא יעלה על שליש משרה. על כן, על אף שהתייצבה המשיבה בלשכה לא הייתה זמינה לעבודה. בעיקרי הטיעון טען עוד המוסד, כי טעה בית הדין האזורי עת קבע כי המשיבה פוטרה כדין מעבודה ולמעשה הייתה מובטלת החל מיום 31.8.07. מדובר במכתב פיטורים מוטעה, כאשר בפועל המשיבה כלל לא פוטרה, ובחרה על דעת עצמה לצאת לחל"ת. בעת הדיון בעל פה טענה עוד ב"כ המוסד, כי המשיבה הייתה בשנת השתלמות, ולפי הפסיקה בשנת השתלמות יחסי העבודה אינם מתנתקים.

8.                  ב"כ המשיבה תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, כשהוא מציין - בהתייחס לעניין זמינותה של המשיבה לעבודה - כי אין באמור בנהלי קרן ההשתלמות כדי לשנות את מערכת היחסים בין הצדדים, כל עוד נתקבלה טענתה העובדתית של המשיבה כי הייתה זמינה לעבוד. ב"כ המשיבה הוסיף, כי בתובענה לדמי לידה שהתנהלה בין המוסד למשיבה (תיק בל 1794/09), טען המוסד כי התשלום המשולם למורה בשבתון על ידי קרן ההשתלמות אינו בגדר שכר עבודה, כך שתוצאות הדברים היא אבסורדית - ביחס לדמי אבטלה, לא נותקו יחסי עבודה ותשלום קרן ההשתלמות הינו שכר עבודה, בעוד לגבי דמי לידה, אין המשיבה נחשבת כעובדת, ואין לראות בשכר המשולם על ידי הקרן כשכר עבודה.    

הכרעה

9.                  נקדים ראשית לאחרית ונאמר, כי בחינת כלל החומר שבתיק מביאה למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

10.              המוסד מעלה שתי טענות עיקריות שבשלן המשיבה אינה זכאית לדמי אבטלה. טענתו האחת היא, כי המשיבה לא הייתה מובטלת אלא הייתה בשנת השתלמות אשר יחסי העבודה בה אינם מתנתקים. על כך הוסיף המוסד וטען, כי מכתב הפיטורים אשר נשלח למשיבה על ידי המעסיק, הוצא בטעות, והמשיבה אף הודתה בכך מפורשות במכתבה למוסד (מוצג נ5). בית הדין האזורי קבע כי המשיבה פוטרה ביום 31.8.07. קביעה זו היא קביעה עובדתית אשר ככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה. יחד עם זה, אין להתעלם מכך שאכן מדובר במכתב אשר נשלח בדרך קבע, בתום כל שנת עבודה, אל כלל עובדי המעסיק, ובמרבית המקרים העובדות שבות לעבודה בתחילת השנה שלאחר מכן. כאמור, גם המשיבה לכאורה הודתה בכך שמדובר במכתב פיטורים שהוצא לה בטעות (מוצג נ5). נתייחס לעובדות אלו בהמשך הדברים.