בטנס ושות'-חברה נ' בן חור ליאור

החלטה

בבקשה שלפני עותרת המבקשת ליתן צו המורה לנתבע "...להמציא "העתק נאמן למקור" של הצהרת ההון שהוגשה על ידו לפקיד שומה רמת-גן בשנת 2006..." כן עותרת המבקשת "...להורות לצד ג', שהינו רואה החשבון של הנתבע ומי שהיה אמון מטעמו על הגשת הדו"חות השנתיים והצהרות ההון בשנים 2003-2000, להמציא לידי התובעת "העתק נאמן למקור" של הצהרת ההון אשר הוגשה על ידי הנתבע לפקיד שומה רמת גן בשנת 2000...".

המשיב 1 התנגד לחלק מהבקשה המתייחס להצהרת ההון משנת 2006. אשר לחלק השני של הבקשה המתייחס להצהרת ההון משנת 2000 ציין המשיב 1 כי אין לו התנגדות שינתן צו המורה לרו"ח תיבון מטעמו להמציא את הצהרת ההון המבוקשת.

בחנתי את הבקשה, התגובה ותשובת המבקשת, ואני רואה לקבל את עמדת המשיב 1 אשר להצהרת ההון לגבי שנת 2006 ולהורות כמבוקש אשר לחלק השני של הבקשה.

נושא גילוי המסמכים הרלוונטיים לתיק דנן, נדון והוכרע זה מכבר במספר החלטות מפורטות ומפורשות. כבוד השופט זמיר קבע בהחלטה מיום 24.3.09 כי הוא מצמצם את התקופה הרלוונטית לעניין גילוי המסמכים הנדרשים, "...רק לשנים 2000- 2003, לאור הכרונולוגיה המתוארת בתביעה". החלטה זו של השופט זמיר הפכה לחלוטה, ומשכך, יש לפעול בהתאם לה, ולא מצאתי כל סיבה להתיר גילוי מסמכים החורגים מהתקופה אליה התייחס כבוד השופט זמיר בהחלטתו וממילא אין לאפשר גילוי מסמך המתייחס לשנת 2006 עת התיר השופט בהחלטתו החלוטה גילוי מסמכים עד שנת 2003.

לציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה "...לאור האינטרס העליון של גילוי האמת ועשיית הצדק ראוי להורות על מתן הצווים המבוקשים כנגד הנתבע ביחס למסמך קונקרטי מאוחר בזמן, שהינו מהותי וחשוב לאין ערוך לבירור המחלוקות נשוא התיק שבנידון..." (סעיף 15 לתשובה), אמירות כלליות שאינן רלוונטיות לנושא שבפני עת הוכרע בהחלטה שיפוטית המועד שלגביו הורה השופט כי יש לגלות מסמכים, וההחלטה הפכה חלוטה. לו חפצה המבקשת להשיג על קביעות כבוד השופט זמיר היתה הדרך פתוחה לעשות כך בדרכים ובמועדים הקבועים בדין.

משלא עשתה כן המבקשת, ממילא אינה יכולה עכשיו כמעט שנתיים לאחר אותה החלטה להשמיע טענה המתייחסת לנושא רלוונטיות מסמכים שלא נכללו בתקופה שציין השופט בהחלטתו.

לאלה מצטרף גם נושא השיהוי הניכר של כמעט שנתיים והוא כשלעצמו מצדיק את דחיית המבוקש. לא מצאתי כל סיבה שלאחר תקופה כה ממושכת מאז בחן כוב השופט זמיר את שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לגילוי, אדרש לשוב ולבחון שאלה זו פעם נוספת.

לציין כי בית המשפט נדרש שוב לנושא גילוי המסמכים בהחלטות מיום 27.1.10 ומיום 19.8.10. בעת הזו הגיעה העת לסיום ההליכים המקדמיים בתיק, ואין מקום להמשיך ולשהות בשלב המקדמי שלא לצורך. ראוי כי הצדדים, ובמיוחד התובעת (המבקשת) – יפנו את מלוא משאביהם לבירור העיקר קרי, בירור המחלוקת בתיק, ולא יתמקדו בטפל.

לפיכך, גם אם לטענת המבקשת מדובר ב"מסמך קונקרטי" חשוב ומהותי לבירור המחלוקת, אין מקום לברר שוב ופעם נוספת את סוגיית רלוונטיות המסמכים, שנתיים לאחר החלטת השופט זמיר. אשר על כן, לא ראיתי להעתר לחלק הראשון של הבקשה.

לעניין החלק השני של הבקשה, ולאור עמדתו (הראויה) של המשיב – ניתן בזה צו המורה לרו"ח תיבון, להמציא למבקשת "העתק נאמן למקור" של הצהרת ההון שהוגשה על-ידי המשיב לפקיד השומה ברמת גן לשנת 2000.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי