בחינת הקריטריונים למתן תגמול טיפול רפואי

זהו ערעור על החלטת המשיב מיום 25/12/06 בה דחה את בקשת המערער לתגמול טיפול רפואי (להלן: " תט"ר").

רקע עובדתי והשתלשלות האירועים

1.             המערער מוכר על ידי קצין התגמולים בגין פגימה בברך ימין בשל חבלה שאירעה בשירות בשנת 1980. כיום, לאחר הליכים משפטיים, שיעור הנכות שנקבע למערער בגין ברך ימין הוא 29%.

2.             בשנת 2003 לערך החל המערער לסבול מבעיה נפשית, שאובחנה בסביבות שנת 2005 כסכיזופרניה. בעת שהוגש ערעור זה, הייתה תלויה ועומדת בקשתו של המערער לפי תקנה 9, להכיר בנכות הנפשית כנכות מוסבת, דהיינו: כנכות שנגרמה עקב הנכות המוכרת בברך. במהלך ניהול הערעור, נדחתה הבקשה האמורה. ערעור שהגיש המערער לועדה הרפואית העליונה על החלטה זו, נדחה (החלטה מיום 14/11/07).

         המערער מוכר, אפוא, ע"י קצין התגמולים עקב הנכות בברך בלבד.

3.             המערער קיבל תט"ר, לסירוגין, לפי חוו"ד/אישורים רפואיים בשנת 2003 ומחודש מאי 2004 עד מאי 2006 קיבל תט"ר ברצף, כמפורט להלן.

4.             בשנת 2004 פנה המערער בתביעה להחמרת נכותו בברך. לטענתו, חלה החמרה משנת 2002. אין חולק, כי ביום 1/6/04 נזקק המערער לארתוסקופיה, שבה נכרת המניסקוס המדיאלי.

5.             בתקופה שקדמה לניתוח אושר תשלום תט"ר למערער לפי אישורי המחלה, בהמתנה לניתוח ולתוצאותיו. לאחר הניתוח, אושר תשלום תט"ר למערער לפי אישורי מחלה נוספים, בשל מצבו של המערער לאחר הניתוח. בהמשך, נמצא על פי קביעת מומחה תעסוקתי מטעם המשיב (ד"ר אבין) מיום 28/3/05, כי המערער לא כשיר לעבוד כמכונאי רכב, אולם הוא כשיר לעבוד בעבודה אחרת כלשהי, ללא עמידה/הליכה ממושכת וללא כריעת ברכיים.

6.             עקב כך, הועלה עניינו של המערער לדיון בועדת שיקום של המשיב במחוז הרלבנטי, ביום 1/6/05. הועדה החליטה, כי יש מקום להיפגש עם המערער, שקיבל תקופה ארוכה תט"ר, להבהיר לו את המצב שלפיו לא ימשיך לקבל תט"ר. עוד ציינה הועדה, כי אם יגלה המערער היענות יועמד בפני הועדה לביטול שיקום ויהפוך מועמד לעבודה [תנאי הדרוש לצורך העמדת המערער, שנחשב כמשוקם, לשיקום מחדש, ובמידת הצורך, בחינת אפשרות לקבל תגמול מחוסר פרנסה (להלן: "חפ"ר")] .

7.             הרופא המחוזי ועובדת התעסוקה נפגשו עם המערער ביום 16/6/05. לפי האמור בהחלטה נשוא הערעור, בפגישה תיאר המערער את מצבו הנפשי הבריאותי והכלכלי הקשה, נבחנו עימו תחומים תעסוקתיים התואמים את נכותו המוכרת, אך הוא טען כי אין ביכולתו לעבוד בעבודה כלשהי בשל מצבו הנפשי וסירב לבדוק מעשית את תחומי התעסוקה שהוצעו לו. לכן לא הועלה עניינו לועדה לביטול שיקום (סיכום הפגישה צורף כנספח א' לתצהיר גב' יעקובוביץ'מטעם המשיב).

8.             בנובמבר 2005, כשנמסר למערער שלא יקבל עוד תשלומי תט"ר, השתולל במרפאה ולכן הורחק למשך 6 חודשים עד מאי 2006. המשיב המשיך בתשלום תט"ר למערער בתקופה זו.

9.             ביום 14/5/06 נבדק המערער ע"י רופא תעסוקתי נוסף מטעם המשיב (ד"ר רורליך), שחזר על קביעת ד"ר אבין וציין כי ניתן לאשר חופשת מחלה עד מועד הבדיקה 14/5/06 "מאחר וקשה להתייחס למצבו בעבר ויש ברשותו המלצות על חופש מחלה" ( מש/1). הודעה על כך נמסרה למערער בהחלטה מיום 15/5/06. על פי המלצתו של ד"ר רורליך, קיבל המערער תט"ר עד יום 14/5/06.

10.         ביום 4/6/06 פנה המערער בעצמו למשיב (עם העתק לבא כוחו) וביקש לאשר המלצות לחופשת מחלה על סמך האישורים הרפואיים שהגיש, מיום 15/5/06.

11.         ביום 5/10/06 פנה המערער למשיב בטרוניה על כך שהמשיב אינו מתייחס לאישורי המחלה שהגיש למשיב, ממאי 2006, ואינו מכבד אותם ( מש/4).

12.         קצין התגמולים השיב למערער במכתב מיום 31/10/06 כי לפי חוו"ד הרופא התעסוקתי, המערער מסוגל לעבוד במשרה מלאה בישיבה. עוד הוסיף קצין התגמולים, כי לאחר שהמערער קיבל חוו"ד זו, ובניגוד למסקנותיה, המציא אישור מאורטופד קופ"ח מיום 29/5/06 שממליץ, רטרואקטיבית על חופשת מחלה מיום 15/5/06 ועד יום 30/7/06. קצין התגמולים הודיע למערער, כי אינו מכבד המלצה זו, שמנוגדת לקביעת ועדות המשיב, ואינו מאשר את ימי המחלה ( מש/2).

אישורי מחלה לתקופה 15/5/06 - 31/1/07, צורפו להודעת המערער מיום 1/2/10 על פי החלטתי מיום 27/1/10.

13.         בהמשך, לנוכח פניית ב"כ המערער באותו עניין (מכתב מיום 15/11/06 מע/2), ניתנה החלטה נוספת של קצין התגמולים מיום 25/12/06, היא ההחלטה נשוא הערעור (החלטה שחוזרת על ההחלטה מיום 31/10/06).

14.         ניהולו של תיק זה ארך זמן רב, בין היתר, עקב ההליכים שניהל המערער במקביל: הליכים לקביעת שיעור הנכות בברך בועדה רפואית עליונה ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והליכים בועדה הרפואית העליונה, להכרה בנכות הנפשית כנכות מוסבת לפי תקנה 9, בקשה שנדחתה (ר', בין היתר, פרוטוקול מיום 12/6/07 בפני כב' הש' יעקובוביץ). כמו כן, התנהל המערער מול המשיב בעניין ביטול השיקום, כאמור.

15.         בנוסף, ועדה זו הציעה לצדדים, כי מבלי לגרוע מטענותיהם, יעבור המערער תהליכי אבחון והשמה לצורך שיקומו. זאת, בתום ישיבת יום 14/9/08, שבה נשמעו חלק מהראיות בתיק (ראו החלטה מיום זה). הועדה ציינה כי יש להביא בחשבון, בשלב ההשמה, את נכותו הנפשית של המערער גם אם אינה מוכרת על ידי קצין התגמולים. עוד ציינה הועדה כי ראוי להגיע להבנות שיביאו מזור כולל ופתרון אמיתי למצוקת המערער, להבדיל מפתרון נקודתי ביחס להחלטה נשוא הערעור, שעניינה אי-כיבוד אישורי מחלה לצורך תשלום תט"ר לתקופה קצובה בלבד.