השופט מ' חשין:
נושא של בוררות. בית-משפט קמא דחה בקשה לביטול פסק בוררות שניתן בסיכסוך שבין בעלות-הדין, ועל החלטה זו הגישה המבקשת בקשה כי תינתן לה רשות ערעור. במהלך הדיון לפנינו החלטנו, בהסכמת באי-כוח בעלות-הדין, ליתן רשות ערעור ולהוסיף ולדון בבקשה כבערעור שהוגש לאחר מתן רשות לערער.
עיקרי העובדות שלעניין וההליכים שהיו עד-כה
2. המבקשת, טטיאנה כץ (טטיאנה), והמשיבה, ברטה מילמן (ברטה), היו הבעלים (בשווה) והמנהלות של חברה אשר הוקמה לניהולה של מסעדה. בשל מחלתו הקשה של בעלה נעדרה טטיאנה מן המסעדה תקופה ממושכת, ולסופם של דברים פסקה פעילותה של המסעדה. בשל מחלוקות שנתגלעו ביניהן, הסכימו טטיאנה וברטה להידרש להליך של בוררות, להכרעה בשאלה מה סכומי כסף השקיעה כל אחת מהן במסעדה ובניהולה השוטף. כבורר נבחר עורך-דין יואב חייק, מי שטיפל בענייניה של החברה, ולהכרעה בבוררות נעזר הבורר באחיו, מר אליהו חייק, אשר היה רואה החשבון של החברה.
3. ביום 20.2.2000 פסק הבורר פסק בוררות, ולפיו חוייבה טטיאנה לשלם לברטה סכום של 103,171 ש"ח. טטיאנה עתרה לבית-משפט לביטול פסק הבוררות. במהלך הדיון בבית-המשפט הסתבר כי בהכרעתו כפי שהכריע הסתמך הבורר על חוות-דעת שכתב רואה החשבון, אלא שבניגוד להוראת פיסקה י"ב לתוספת שלחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, לא ניתן לבעלות-הדין לעיין באותה חוות-דעת. בית-המשפט החליט, אפוא, להחזיר את העניין אל הבורר, כדי שתינתן לבעלות-הדין אפשרות לעיין בחוות-הדעת ובמיסמכים שחוות-הדעת נסמכה אליהם. ובלשון בית-המשפט (מפי השופטת רות שטרנברג-אליעז):
הטענה הראשונה והראשה מתייחסת לחוות דעת של רואה חשבון אליהו חייק שהוזמנה על ידי הבורר הנכבד ולא נמסרה לעיון הצדדים לפני מתן פסק הבוררות. רואה החשבון אליהו חייק הוא אחיו של הבורר יואב חייק. הבורר מציין כי בדק את הדו"ח הכספי שערך רואה החשבון חייק ופסק על פיו. בא כוחה של המבקשת טוען כי לא עלה בידו עד היום לעיין בדו"ח הכספי וכי הבורר הנכבד לא נהג עם המבקשת על פי סעיף יב לתוספת לחוק הבוררות.
המשיבה סבורה כי אין מקום לביטול הפסק: הצדדים לא היו מיוצגים. המבקשת היא אשר ביקשה לסיים את המחלוקת באמצעות הבורר שהיה עורך דין של הצדדים ובעזרת רואה החשבון של המסעדה. לאחר "שהתאכזבה" מתוצאות הבוררות, העלתה את טיעוניה כנגד חוות הדעת של רואה חשבון אליהו חייק.
... לא נטען כי המבקשת שלא הייתה מיוצגת בבוררות, ויתרה על זכות זו [העיון בחוות הדעת של המומחה - מ' ח'] וספק אם ידעה עליה כלל. לא יהא זה מיותר לציין כי המבקשת נעדרה מהמסעדה במשך תקופה לא קצרה ומכאן חשיבות יתרה לעיון בהנהלת החשבונות ובדו"ח הכספי שהכין רואה החשבון חייק.
..................................
... פסק הבוררות חוזר אל הבורר הנכבד.
שני הצדדים יעיינו בדו"ח הכספי של רואה החשבון ויהיו רשאים לעיין בספרי החשבונות של החברה, במשרדיו של רואה החשבון. כל צד יודיע לבורר תוך 30 יום ממועד הדיון אם ברצונו לחקור את רואה החשבון, או להגיש חוות דעת מטעמו.
תקבע ישיבה נוספת לצורך זה. הצדדים יסכמו טענותיהם לאחר השלמת הבאת הראיות בעקבות העיון בדו"ח הכספי ויינתן פסק בוררות מתוקן. (ההדגשה אינה במקור - מ' ח').
כפי שנוסיף ונראה עוד להלן, החלק המודגש במובאה, בו עיקר לענייננו.
4. בעקבות החלטה זו עלה עניינן של בעלות-הדין שוב לפני הבורר, אלא שזו הפעם צצה מהמורה חדשה על דרכה של טטיאנה. הסתבר כי בניגוד להחלטת בית-המשפט, לא התיר רואה החשבון לטטיאנה ולבא-כוחה לעיין במיסמכים שבמשרדו (או לצלמם). הנה-כי-כן, בא-כוחה של טטיאנה כתב אל רואה החשבון וביקש כי יותן לו לעיין במיסמכים שבמשרדו של רואה החשבון לצורך גיבושה של חוות-דעת מומחה מטעמה של מרשתו, ועל כך השיב רואה החשבון כך:
בתשובה למכתבכם מיום 31.5.01 אינני מוכן להרשות לגב' כץ לקבל המסמכים הדרושים לכם כל עוד לא סדרה את החוב הפרטי שלה.
ביום ראשון אני נמצא בעבודה משעה 8 עד 12 ובמדה והיא מוכנה להסדיר החוב אעזור לה בקבלת המסמכים...
אותו "חוב פרטי" שרואה החשבון תלה בו את זכות העיון במיסמכים, אין ולא-כלום בינו לבין העניין נושא הדיון שלפנינו.
5. תוכן מכתבו של רואה החשבון עמד בסתירה בוטה להחלטתו של בית-המשפט, ואין פלא בדבר שטטיאנה פנתה לבית-המשפט בסידרת הליכים שעיקרם נסב על בקשתה כי בית-המשפט יחייב את רואה החשבון להישמע להחלטה על-אודות זכותה לעיין במיסמכים. בהליכים אלה ביקשה טטיאנה כי תינתן לה ארכה להגשת חוות-דעת מטעמה ולחקירת רואה החשבון. כן פנתה טטיאנה לבורר בבקשה כי זכות הטיעון שלה לא תיפגע, ובבקשה נוספת לפסול את חוות-דעתו של רואה החשבון ולמינוי רואה חשבון אחר. בקשה זו האחרונה נדחתה. בקשה נוספת של טטיאנה לבורר היתה כי יחייב את רואה החשבון ליתן למערערת לעיין במיסמכים, ולאחר שבקשה זו נדחתה, ביקשה טטיאנה מבית-המשפט כי יעביר את הבורר מתפקידו. עוד בקשה זו לפסילת הבורר היתה תלויה ועומדת לפני בית-המשפט, והבורר החליט על קיומה של ישיבת בוררות נוספת. בא-כוח של טטיאנה ביקש את הבורר כי כל עוד לא ניתנה לו זכות עיון - זכות שהיא כה חיונית להגשמת זכות הטיעון - לא תקויים ישיבת בוררות. הבורר לא נענה לבקשה, ולישיבה זו לא התייצבו לדיון, לא טטיאנה ולא בא-כוחה. לאחר אותה ישיבה פסק הבורר את פסק הבוררות השני, הוא פסק הבוררות הנתקף בהליך שלפנינו.
6. בפסק הבוררות השני דחה הבורר את טענות בא-כוחה של טטיאנה על כי הוא, הבורר, לא עשה לשמירת זכויותיה של טטיאנה בנושא העיון במיסמכים. ואשר לישיבת הבוררות האחרונה, מסביר הבורר כי החליט להמשיך בהליכים ולהכריע בהם הואיל ו"גב' כץ ובא כוחה לא התייצבו לישיבה של המשך הבוררות ... ללא כל סיבה מוצדקת לאי-התייצבותם ... בייחוד שישיבה זו נקבכה (כך במקור - מ' ח') לצורך חקירתו של העד המומחה רו"ח אליהו חייק, שאכן התייצב לחקירה". בפסק הבוררות תוקן סכום החיוב של טטיאנה לברטה, על-פי מיסמכים אשר לטענת רואה החשבון לא היו בידיו לעת כתיבתה של חוות-הדעת הראשונה. עתה נקבע, כי על טטיאנה לשלם לברטה סך של למעלה מ-200,000 ש"ח.