בוסירה נ' דואר ישראל EMS שירות בנלאומי מהיר

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, התובע דורש פיצוי בסכום של 30,000 ₪ בשל אי מסירת 10 חבילות של ספרים שנשלחו ביום 21.4.09 לנמען בפנמה על ידי הנתבעת.

2.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, בתאריך 18.5.09 החזיר מינהל הדואר בפנמה את החבילות ארצה בנימוק כי חסר בתעודת המשלוח שמו של הנמען או מספר הטלפון שלו, ועל כן אין באפשרותם למסור את החבילות.

הנתבעת טוענת כי ביצעה את עבודתה כראוי, העבירה את החבילות במועד לפנמה, וכי רשלנותו של התובע באי ציון שם הנמען היא שהביאה להחזרת החבילות לישראל , ואין לו להלין אלא על עצמו.

3.התובע טוען, בניגוד לטענת הנתבעת, כי הכתובת שמסר היתה מלאה, ומכל מקום היה על הנתבעת ליצור קשר עם התובע בארץ לפי פרטי השולח, על מנת לברר את הפרטים החסרים.

4.בדיון שהתקיים בפני ביום 25.4.10 טען התובע כי הכתובת היתה מדויקת אך הודה כי היה חסר שם הנמען.

עם זאת, הוסיף התובע כי מדובר בבנין בן 8 דיירים בלבד, עם שוער, ובקלות ניתן היה לברר מיהו הדייר החדש, שהוא בנו של הנתבע אשר נסע לשם עם משפחתו ושאליו היו מיועדות החבילות.

עוד הודה התובע, כי הספרים הוחזרו לישראל ונשלחו על ידו פעם נוספת לפנמה כך שבסופו של דבר הגיעו לייעדם ולא נגרם נזק לספרים עצמם (פרוטוקול עמ' 1 שורות 18-19).

5.משהודה התובע כי לא נרשם על תעודת המשלוח שמו של הנמען, שהוא פרט מהותי ביותר – לא יכלה הנתבעת, ואף לא היתה רשאית, למסור את החבילות לשוער בבנין או לכל גורם אחר, ולכן פעלה הנתבעת באופן סביר כאשר החזירה את החבילות לישראל.

בנסיבות אלה, יש לראות באי ציון שם הנמען רשלנות תורמת של התובע בשיעור של 100%, ודין התביעה להידחות.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: