בוסי ואח' נ' רשת הגנים של אגודת ישראל

השופט משה טוינה
1. לפנינו(*) ערעור וערעור שכנגד, על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב  (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור גב' חנה גלאי ומר יוסי זוידוביץ, תע"א 8911/09, 8912/09 (להלן – פסק הדין). בפסק הדין נדחו תביעותיהן של גב' שמחה בוסי וגב' יהודית קליין (להלן ביחד – המערערות) להשבה לעבודה, תשלום הפרשי שכר וזכויות נלוות, פיצוי בגין פגיעה בזכות ההתארגנות ופיצוי שנתבע בשל הפרת צווים שיפוטיים שניתנו בעניינן ופיצוי על עוגמת נפש. הערעור שכנגד של רשת הגנים אגודת ישראל (להלן – המשיבה או הרשת), עוסק בגובה ההוצאות בהן חויבו המערערות בפסק הדין.
הרקע העובדתי:
2. המשיבה היא עמותה רשומה העוסקת במתן שירותי חינוך לילדי גנים ומעונות יום בחינוך החרדי, במסגרת "החינוך העצמאי". בתוך כך מפעילה המשיבה רשת של גני ילדים הפועלים על בסיס רישיון שניתן לה מכוח חוק הפיקוח על בתי הספר, תשכ"ט-1969. במשך שנים יחסי העבודה שבין המשיבה לעובדיה הוסדרו במישור קולקטיבי אל מול הסתדרות פועלי אגודת ישראל. ___________________________¬¬¬¬¬¬¬________(*) על פי החלטה מיום 3.5.2018 הוחלפו נציגי הציבור מר אלעזר וייץ ומר משה אורן, שכהונתם כנציגי ציבור הסתיימה, בנציגי הציבור גב' מיכל בירון בן גרא ומר אמנון גדעון.
3. המערערות, גננות בהשכלתן, הועסקו בפועל בשירות המשיבה עשרות שנים; ועד לסוף אוגוסט 2007.
4. למרבה הצער, בין הצדדים סכסוך ארוך שנים שראשיתו בשנת 2003 אשר לא בא על פתרונו עד למועד כתיבת שורות אלה. בית הדין לעבודה, על ערכאותיו השונות, נדרש לתיאור עובדות הסכסוך בפסקי דין ובהחלטות שיפוטיות אליהם אפנה בהמשך. בענייננו, די להביא בתמצית את הרקע העובדתי המהווה את הבסיס לטענות הצדדים בסוגיות המתעוררות בערעוריהם; והוא כדלקמן:
ההליך הראשון – אוגוסט 2003– ההליך למניעת פיטורי הגננות הוותיקות:  5. בחודש מאי 2003 ביקשה המשיבה, שנקלעה למצב כלכלי קשה, לסיים את העסקתן של כלל הגננות הוותיקות ברשת, וביניהן המערערות. על רקע זה הגישו המערערות יחד עם קבוצה של גננות נוספות בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לסיים את העסקתן , בטענה כי הפיטורים נגועים בהפליה פסולה מחמת גיל. 
בהחלטה מיום 31.8.2003  (להלן - "ההחלטה מאוגוסט 2003") קבע בית הדין האזורי כי פיטוריהן של הגננות הוותיקות (ובכללן המערערות), נגועים בהפליה מחמת גיל, ובהתאם קיבל את הבקשה ומנע את סיום העסקתן של המערערות. 
המשך הסכסוך:
6. ההחלטה מאוגוסט 2003 לא הביאה לסיום הסכסוך שבין הצדדים – הגננות הוותיקות והמערערות בכללן – לבין המשיבה; וכך נצרך בית הדין האזורי ולאחריו בית הדין הארצי, לשורה של הליכים משפטיים שנוגעים ליישום ההחלטה מאוגוסט 2003 ועל חלקם נעמוד בהמשך; ובפרט בצורך במתן הכרעה בתביעה העיקרית לביטול הפיטורים ממאי 2003. הליכים אלה כללו בין היתר החלטה של בית הדין האזורי שניתנה באוקטובר 2007 ובה נדחתה בקשת המשיבה לאפשר את פיטורי המערערות בשל שינוי נסיבות, החלטה שניתנה בבקשה שהגישו המערערות לפי פקודת בזיון בית משפט בינואר 2008, פסק דין חלקי שניתן בחודש פברואר 2009 שקבע כי הפיטורים ממאי 2003 בטלים וכי הגננות (והמערערות בכללן) זכאיות למכלול התנאים של עובדי הוראה המועסקים במוסדות החינוך הרשמיים; ופסק דין משלים שניתן בינואר 2013, במסגרתו הוכרעו המחלוקות הכספיות שבין הצדדים המתייחסות לזכויות נלוות – דמי הבראה, תוספת ביגוד ומענק יובל - ביחס לתקופה המסתיימת בספטמבר 2003, וכן הוכרעה באופן חלקי תביעת הפרשי השכר ביחס לתקופה שמיום 13.8.2003 ועד  לסוף אוגוסט 2009 . על פסק החלקי ועל פסק הדין המשלים הגישה המשיבה ערעורים לבית הדין הארצי, שנדחו , ; ואליהם אתייחס בהמשך. 
מאי-אוגוסט 2007 - המהלך להקמת "ארגון הגננות החרדיות" וההכרזה על הארגון כארגון יציג:
7. על רקע ניסיון פיטורי הגננות הוותיקות במאי 2003; ועל מנת למנוע פגיעה עתידית בתנאי עבודתן יזמו מקצת הגננות שהועסקו במשיבה הקמת ארגון עובדים שייצגן במקומה של הסתדרות פועלי אגודת ישראל; ארגון שלימים יקרא "ארגון הגננות החרדיות".
8. מאמצים אלה – להקמת ארגון עובדים יציג לגננות המועסקות במשיבה – קיבלו תאוצה לקראת אמצע שנת 2007, שאז לנוכח הקשיים הכלכליים שהמשיכו ללוות את המשיבה, גיבשה האחרונה יחד עם משרד החינוך תכנית הבראה שכללה פיטורי גננות ותיקות והורדת שכר לגננות חדשות. פעולות אלה שכוונו להקמת ארגון עובדים אשר ייצג את הגננות המועסקות במשיבה, במקומה של הסתדרות פועלי אגודת ישראל, כללו פניה להסתדרות המורים בישראל, פניות לשרת החינוך ולמשרד החינוך וכן פניות לאישי ציבור במגזר החרדי. לענייננו, נתעכב על הפעולות שנקטו הגננות להקמתו של ארגון עובדים המתוארות בפסק דינו של בית הדין הארצי בע"ב (ארצי) 9/07 ארגון גננות חרדיות - הסתדרות המורים של אגודת ישראל (5.09.2008) כדלקמן:
"זימונן של הגננות לשימועים בחודש מאי 2007 (בעקבות גיבוש תכנית ההבראה ממאי 2007, הוספה שלי-ט.מ) האיץ את המהלכים להתארגנותן, ומאמציהן התרכזו כעת בהקמת ארגון עובדים יציג שייקרא לימים "ארגון גננות חרדיות". לצורך כך קיימו הגננות אספות ברחבי הארץ. באסיפת גננות שהתקיימה בבני ברק ביום 27.5.2007, בחרו קהל הגננות שנכח באסיפה בגב' שמחה בוסי ובגב' יהודית קליין כנציגותיהן בוועד ארצי של הארגון.ביום 7.8.2007 התקיימה אסיפה נוספת של "ארגון גננות חרדיות" בבני ברק. באסיפה הוצג לראשונה תקנון הארגון, שאושר על ידי מתכנסיה; הוחלט כי הארגון יקרא "ארגון גננות חרדיות"; נערכו בחירות להנהלת הארגון ונבחרו כחברותיו גב' שלוה זלפריינד, גב' שמחה בוסי, גב' חוה הורוביץ   וגב' יהודית קליין" .
9. ביום 18.7.2007, שלח ארגון הגננות החרדיות לממונה הראשי על יחסי העבודה "הודעה על סכסוך עבודה"; מיד ובסמוך לאחר מכן, ביום 20.7.2007, עתר לבית הדין הארצי לעבודה בתביעה בה ביקש צווים הצהרתיים לפיהם הסתדרות פועלי אגודת ישראל אינה רשאית לייצג את ציבור הגננות במשא ומתן לגיבוש תכנית ההבראה וכי הוא ארגון העובדים היציג של ציבור הגננות המועסקות על ידי המשיבה .
10. בספטמבר 2008 ניתן פסק דין בתביעה הארגונית, שבו נקבע כי הסתדרות פועלי אגודת ישראל אינה ארגון עובדים, בשל היותו ארגון "מטעם" המעסיק ולאור העובדה שאינו ארגון דמוקרטי ואינו מקדם שוויון בין המינים. עוד נקבע בפסק הדין כי ארגון הגננות הוא ארגון עובדים, אם כי אינו ארגון יציג. בנוסף, מצא בית הדין הארצי לציין ביחס להסתדרות פועלי אגודת ישראל ובנוגע לקשר בינה לבין המשיבה, את הדברים הבאים המדברים בעד עצמם: "הזיקה בין הסתדרות אגו"י לבין הנהלת רשת הגנים מוצאת ביטויה גם בהעדר פעילותה של הסתדרות אגו"י במישור יחסי העבודה אל מול הרשת. בהקשר זה יש ליתן משקל לעובדה שהסתדרות אגו"י לא חתמה על הסכם קיבוצי עם רשת הגנים מאז ייסודה של הרשת. זאת, חרף העובדה שמאז שנת 2003 נוקטת רשת הגנים בהליכים שונים בהם גלומה פגיעה משמעותית בהעסקתן של גננות הרשת או בתנאיה. בתוך כך, נקטה הרשת בהליכים לסיום העסקתן של הגננות הוותיקות ולהפחתת שכרן של יתר הגננות. זאת ועוד, הרשת הפחיתה באופן חד צדדי את ויתקן של גננות שצברו וותק של 25 שנה, ל – 12 שנים, על כל המשתמע מכך מבחינת הפגיעה בשכרן ובתנאי העסקתן. לא הובאו לפנינו עדויות לכך שהסתדרות אגו"י עמדה בעניינים אלה לימינן של גננות הרשת. היפוכו של דבר. התרשמותנו היא, שהסתדרות אגו"י הסכימה "בשתיקה" או במסגרת שיחות עם מנהלי הרשת לפיטורי הגננות הוותיקות ולהורדת שכרן של כלל הגננות. מעוררת תהייה אף העובדה שרשת הגנים קיבלה החלטות שיש בהן משום סיוע ל"מאבקה" של הסתדרות אגו"י בהקמתו של ארגון גננות חרדיות. כך בין היתר, הרשת העבירה בראשית שנת הלימודים תשס"ח את הפעלת גניהן של מספר גננות שהן "הרוח החיה בארגון גננות חרדיות" לידי הרשות המקומית" .
מאי 2007 – המאבק על פיטורי הגננות הוותיקות (והמערערות) בבית הדין האזורי:
11. במקביל למאמצי קבוצת הגננות להקמת ארגון עובדים יציג כמתואר בפסקאות לעיל , המשיכה המשיבה במימוש תכנית ההבראה שגובשה במאי 2007. כך, במהלך מאי 2007 הודיעה המשיבה לקבוצת גננות ותיקות על סיום העסקתן בשירותיה בסוף שנת הלימודים תשס"ז ; ובאוגוסט 2007 הגישה בקשה לבית הדין האזורי בתל אביב לאישור סיום העסקתן של 8 גננות ותיקות, וביניהן גם המערערות, ולהפחתת שכרן של 4 גננות נוספות . מבלי להמתין להחלטה של בית הדין לאישור סיום ההעסקה של הגננות הוותיקות מושא בקשתה, פנתה המשיבה ביום 28.8.2007, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, אל מוסדות קרעטשניף וכן אל המועצה המקומית באר יעקב, בהודעה לפיה לא תפעיל את גני הילדים בהם הועסקו המערערות נכון לאז בשנת הלימודים הקרובה, שנת הלימודים תשס"ח .