בוכריס ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'

השופט ג' קרא:

           עתירה לביטול החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות מיום 12.12.2017 בגדרה נקבע כי מחלוקת מסוימת בין צדדים להליך בוררות תשוב ותידון בפני הבורר.

רקע והליכים קודמים

1. העותרים הם תושבי המושב כמהין, המשיב 2, המאוגד כאגודה שיתופית (להלן: האגודה). בין העותרים לאגודה נתגלע סכסוך והם ניהלו מספר הליכים משפטיים. בשנת 2006 החל הליך בוררות בנוגע לטענת העותרים כי יש להכיר בהם כחברי אגודה, בסופו ניתן פסק בוררות הקובע כי העותרים הם חברי אגודה וזכאים לכל הזכויות הניתנות לחבריה (להלן: פסק הבוררות הראשון). במסגרת פסק הבוררות נקבע, בין היתר, כי העותרים חתמו על הסכם התיישבות עם הסוכנות היהודית שהעניק להם רשות להחזיק בבית מגורים (אשקובית) שבמושב (להלן: בית המגורים), וכי האגודה אינה צד להסכם זה. לטענת העותרים, בעקבות פסק הבוררות הראשון נדחתה בהסכמה תביעה שהגישה האגודה לפינוי העותרים מבית המגורים (להלן: פסק הדין בתביעת הפינוי).

2. בחלוף הימים, פתחו הצדדים בהליך בוררות נוסף, הוא ההליך מושא העתירה. בגדרו של הליך זה טענה האגודה כי העותרים חייבים לה כספים בגין שירותים שונים שקיבלו, בין היתר בשל השימוש בבית המגורים. ביום 15.5.2016 ניתן על ידי המשיב 3 (להלן: הבורר) פסק בוררות שקיבל את התביעה וחייב את העותרים במלוא הסכום שהתבקש.

           העותרים השיגו על פסק הבוררות בפני המשיב 1, רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם). ביום 15.10.2017 ניתן פסק דין חלקי של עוזרת הרשם הדוחה את מרבית השגות העותרים. ביחס למחלוקת על דמי השימוש, דחתה עוזרת הרשם את טענת העותרים כי השאלה האמיתית העומדת במרכז התביעה היא שאלת הבעלות בבית המגורים, ולכן בירורה אינו נמצא בסמכות הרשם. נקבע כי האגודה מבססת את זכותה לדמי שימוש על זכות חוזית, ולכן הזכויות שיוכרעו בהליך זה הן זכויות אובליגטוריות-חוזיות בלבד. עוזרת הרשם נדרשה לטענות העותרים לפיהן הזכות לדמי שימוש עומדת לסוכנות היהודית ולא לאגודה, וכי קביעות פסק הבוררות הראשון מקימות השתק עילה והשתק פלוגתא. בעניין זה נקבע כי יש לבדוק אם השתנה המצב המשפטי מאז ניתן פסק הבוררות הראשון. לבסוף קבעה עוזרת הרשם כי לא ניתן להגיע לחקר האמת בהסתמך על חומר הראיות העומד בפניה, ועל מנת לייעל את ההכרעה שבמחלוקת הורתה לצדדים להגיש תגובות משלימות, כשלאחר מכן תינתן הכרעתה.

3. בהתאם להחלטת עוזרת הרשם השלימו הצדדים את טיעוניהם, וביום 12.12.2017 ניתנה ההחלטה המורה על החזרת ההכרעה בשאלת זכות האגודה לדמי שימוש בפני הבורר. בהחלטה צוין כי הצדדים טענו טענות חדשות שלא הועלו בפני הערכאה הדיונית, והן מצריכות בירור עובדתי מקיף. על כן, לא יהיה נכון שערכאת הערעור תקבל הכרעה סופית בעניין, והבורר התבקש לדון בטענות וליתן הכרעה מנומקת כדבעי.

4. לאחר מתן ההחלטה הגישו העותרים בקשה לביטולה וזו נדחתה על ידי עוזרת הרשם ביום 20.12.2017. כמו כן, העותרים פנו בבקשות ובהליכים שונים בהם חלקו על סמכותו של הבורר להכריע בסוגיה (בקשה להפניית אבעיה לבית המשפט בעניין הסמכות ובקשה להחלפת בורר שנדחו על ידי הבורר ועל ידי הרשם, ופתיחת תובענה בהמרצת פתיחה שנמחקה לאחר הבהרת בית המשפט כי הוא נעדר סמכות לדון בה). לבסוף, הוגשה ביום 4.3.2018 העתירה שלפני, בגדרה נתקפת ההחלטה להחזיר את הדיון לבורר (להלן: ההחלטה). בד בבד עם הגשת העתירה ביקשו העותרים צו ביניים המורה על עיכוב הליך הבוררות, ובאותו היום הוריתי על עיכוב ההליך עד להחלטה אחרת.

טענות הצדדים