החלטה
1.בפני בקשה למתן פסק דין נגד נתבעים 1 ו-2 (להלן "המשיבים"), בנימוק שאין בתיק בית המשפט ייפוי כוח מטעם הנתבעים, המייפה את כוחו של עו"ד לפעול בשמם ומשמעות הדבר הינה, כי המשיבים לא הגישו כתב הגנה, לא התייצבו לדיונים, לא הגישו תצהירי עדות ראשית ולא התייצבו לחקירה על פי דרישת בית המשפט. כל שנאמר בהליכים שהתקיימו בבית המשפט, לא נאמר בשמם.
עוד טוען המבקש, כי מס' תעודת הזהות של משיב 2 ומס' ח.פ. של משיב 1 לא צוינו בכתב ההגנה המצוי בתיק בית המשפט. בנוסף, המשיבים לא שילמו למבקש הוצאות משפט שנפסקו נגדם בבית המשפט.
מבוקש אפוא ליתן פס"ד נגד המשיבים ולחייבם במלוא סכום התביעה. כמו כן, מבוקש להורות למשיבים 1 ו-2 להמציא לתיק בית המשפט ח.פ. ומס' תעודת זהות בהתאמה.
2.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי הואיל ולא צורף לבקשה תצהיר כמתחייב מתקנות סד"א, דינה להדחות על הסף.
לגופו של ענין נטען, כי לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בתיק והתובע נכח לדעת כי אין בסיס לתביעתו, מנסה הוא לטעון טענות פרוצדוראליות חסרות שחר, במטרה לעכב את המשך בירור התובענה.
מאז הגשת התביעה בשנת 2005, הוגשו כתבי טענות, בקשות, תצהירים וכיוצ"ב ולא הועלתה הטענה, לפיה ב"כ הנתבעים אינו מייצג את הנתבעים או מי מהם. מדובר בטענה מגוחכת ומופרכת. נטען, כי אין חובה להגיש ייפוי כוח לתיק בית המשפט או לצד שכנגד. השליחות יכול שתעשה גם בעל פה.
לחילופין, מבוקש להתיר לנתבעים להגיש לתיק ביהמ"ש ייפוי כוח מתאימים למן תחילת ההליך.
מבוקש לדחות את הבקשה להמצאת מס' תעודת זהות של משיב 2 ומס' ח.פ. של משיב 1. הטענה מועלת לראשונה כ-4 שנים לאחר שהוגש כתב הגנה וסעיף 9(3) לתקנות סד"א מחייבת את התובע לציין בכתב התביעה את מס' תעודת הזהות של הנתבעים, דבר שלא נעשה.
3.דין הבקשה למתן פס"ד נגד המשיבים להידחות מהנימוקים הבאים:
בפן הפרוצדורלי, מדובר בטענה מקדמית, אשר מועלות לאחר שמיעת הוכחות בתיק. תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי בית המשפט לא ידון בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
המבקש יכול היה להעלות את טענתו בדבר אי קיום ייפוי כוח למי מהמשיבים בקדם המשפט, ואין המדובר בטענה העשויה לגרום לעיוות דין. המבקש החמיץ את המועד להעלות טענות מקדמיות. די בכך כדי לדחות את הטענה. בנוסף, לא צורף לבקשה תצהיר, כמתחייב מתקנות סד"א.
גם לגופה, אין בטענה ממש. כפי שטוען ב"כ המשיבים בצדק, ההלכה הפסוקה הינה, כי אי הגשת ייפוי כוח לבית המשפט אינה גורעת מסמכותו של ב"כ המשיבים לייצג את המשיבים. סמכות הניתנת לעורך דין יוצרת שליחות, שחוק השליחות תשכ"ה-1965 חל עליה, והיא איננה חייבת להיעשות בכתב. גם הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, הדנות בשליחות הספציפית ביחסי עו"ד ולקוח, אינן מחייבות הרשאה בכתב. תקנה 472 לתקנות סד"א הינה הוראה דיונית שיכולה לשמש מניעה לפעולת עורך דין בבית המשפט ללא ייפוי כוח בכתב, אך אינה יכולה לפגוע ביחסי שולח ושלוח, אם כאלה נוצרו בדרך אחרת (ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, לח (4) 309, 315, 1984).
לפיכך, אי הגשת ייפוי כח לבית המשפט, אין בה כדי לבטל בדיעבד את הפעולות שננקטו ע"י ב"כ המשיבים, רק מן הטעם שלא הוגש לבית המשפט ייפוי כוח. יחד עם זאת, בהתאם לתקנה 472 לתקנות סד"א, אני מורה לב"כ המשיבים להגישו לתיק בית המשפט תוך 20 ימים.
4.בקשה נוספת של המבקש הינה לקבוע, כי כל הפעולות שנעשו ע"י ב"כ בשם משיב 1 נעשו בחוסר סמכות הואיל והתברר למבקש, כי משיב 1 אינו אישיות משפטית. נטען, כי ב"כ הנתבעים הטעה את המבקש ואת בית המשפט בכך שלא גילה בתחילת ההליך כי נתבע 1 אינו אישיות משפטית. מבוקש להטיל עליו הוצאות אישיות בגין כל ההליכים שהתקיימו ביחס לנתבע 1 וכן מבוקש להגיש קובלנה נגד ב"כ הנתבעים ללשכת עורכי הדין.
אכן מן הראוי היה, שב"כ משיב 1 כ-OFFICER OF THE COURT יודיע לבית המשפט, כי משיב 1 איננו מהווה אישיות משפטית, אך בראש וראשונה מחובתו של תובע לבדוק, אם מי שנתבע על ידו הינו אישיות משפטית ואם לא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. עצם העובדה, שלא צוין בכתב התביעה מס. ח.פ. של נתבע 1 מהווה פגם פרוצדוראלי מצד התובע. לא נטען, כי המבקש עשה מעשה כלשהוא כדי לבדוק אם מדובר באישיות משפטית טרם הגשת כתב התביעה או לאחריה, בשלבים המקדמיים של ניהול התיק. זהו מחדל של המבקש, ואין זה מחובתו של ב"כ המשיב לתקן את מחדלו. אם סבור המבקש כי ב"כ המשיב הפר כללי אתיקה, פתוחה הדרך בפניו לנקוט נגדו בכל הליך שימצא לנכון. אין מקום שבית המשפט יעשה כן.
5.המבקש עותר בנוסף לתיקון שם נתבע 1, לאחר שהוברר שנתבע 1 אינו אישיות משפטית. דינה של בקשה זו להידחות.
ראשית, לא צורף לבקשה תצהיר ערוך כדין ודי בכך כדי לדחותה. שנית, המדובר בטענה מקדמית ומקומה בשלב קדם המשפט ולא לאחר שמיעת ההוכחות בתיק. אין בבקשה כל הסבר למחדלו של המבקש, לברר אם מי שנתבע על ידו הינו אישיות משפטית ואין בבקשה עובדות המקימות עילת תביעה כנגד הנתבעת, אשר מבוקש כי שמה יופי כנתבעת בתיק, במקום נתבע מס' 1.
6.גם הבקשה לחייב את המשיבים למסור את מס. תעודת זהותם דינה להדחות, מן הטעם שחלף המועד להגשת בקשות מקדמיות, ואין המדובר בטענה העשויה לגרום לעיוות דין.
7.המשיבים הגישו בקשה להתיר להם להגיש תגובה קצרה לתגובת התובע מיום 12/10/09. אין בתקנות סדרי הדין דרך להגיש תגובה לתשובת המבקש לבקשה. התקנות מתירות הגשת תגובה לבקשה ותשובה לתגובה, ותו לא. הבקשה נדחית.