בוזגלו נ' בן דוד

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על תיקון כתב התביעה שהוגש בתיק דנן. המדובר בתביעה שתחילתה בלשכת ההוצאה לפועל, עת נתבע המשיב לשלם למבקש היתרה בגין שטר חוב על סך של 1,108,000 ₪ ממנו הופחת בבקשת הביצוע סך של 708,054.31 ₪.

בקשת רשות להתגונן שהוגשה בתיק התקבלה בחלקה וכעת עותר המבקש לתקן כתב תביעתו. לטענתו יש לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו כך שיירשם כי המשיב שילם לו 0 ₪ על חשבון חובו ואף עתר להוספת חברת ארמונות לב ארועים 2005 בע"מ כתובעת נוספת והוספת חברת אחוזת לב בע"מ כנתבעת נוספת.

כן עתר המבקש להוספת עילה חוזית ועשיית עושר ולא במשפט כנגד המשיב מכח ההסכמים שנחתמו עימו ומכח ערבותו האישית.

לטענתו, בטעות קולמוס נרשם בבקשת הביצוע שהמשיב שילם לו סך של 708,054.31 ₪ מאחר וכל כוונתו היתה רק להתאים את כתב התביעה לגובה ערבותו האמיתית של המשיב בסך של 400,000 ₪. לטענתו לא שולם דבר על חשבון החוב ומשכך, יש לאפשר לו התיקון המבוקש.

כן טען המבקש שהוספת החברות כתובעת ונתבעת הינה נדרשת מאחר ומדובר בצדדים להסכם שנערך ביום 19/2/2008.

2.המשיב התנגד לתיקון המבוקש שכן לגרסתו מדובר בתיקון הסותר בצורה מפורשת עובדות שנטענו בבקשת הביצוע וכן מהדיון שהתקיים בפניי ביום 19/12/2011 שם נטען כי צויין מפורשות ששולם על החשבון סך של 1,108,000 ₪ ומדובר בגרסאות שעולות כעת רק לאחר שהמשיב הציג את מלוא גרסתו העובדתית.

כן טען שמפנה המבקש ובחר לתבוע בעילה השטרית אין הוא רשאי להוסיף כעת עילות נוספות, מה גם שאינו מציג כל הסבר מניח הדעת לכך. כך גם טען שאין לצרף בעלי דין נוספים משבחר לתבוע את המשיב בלבד.

3.דיון

כידוע, תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שם נקבע לעניין זה: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

בעניין תיקון כתב התביעה עמדת פסיקת בתי המשפט נוהגת בגישה ליברלית וזאת במטרה לברר את השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין וכיום הגישה היא שבית משפט רשאי להתיר אף תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או אפילו החלפת עילה אחת באחרת וזאת בניגוד לגישה שהיתה מקובלת בעבר (ראו דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' בוחסירה אהרון ואח')

כך גם נקבע בבש"א (ירושלים 1986/08) עיריית ירושלים נ' גיא בר הנדסה אזרחית בע"מ שם נקבע:

"התקנה בדבר תיקון כתב התביעה מתפרשת בצורה ליברלית, וכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין באופן היעיל ביותר - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו (3) 214; רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד ל"ט (2) 556). בתי המשפט אפשרו תיקון כתב התביעה אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה, וכן בשלבים מתקדמים של הדיון ואף בשלב המאוחר של הערעור (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל פ"ד מ"א (1), 748, 755).

חריגים לכלל המתואר לעיל הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה אילו הייתה מוגשת התביעה מחד (ע"א 199/82סניטובסקי נ. חברת החשמל בע"מ, פד' לט(1) 225".

אף ברע"א 2354/98 סלי דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח' נקבע כי:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השוניות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו בחפץ לב"

אכן בית משפט אינו מתיר בדרך כלל הוספת עילת תביעה חדשה. עם זאת, אין בכך בכדי למנוע התיקון. בספרו של א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמודים 155-156 נקבע שאין בעובדה שמדובר בעילה חדשה בכדי לשלול התיקון, אלא שככל שמדובר בעילה חדשה יבחן בית המשפט השיהוי בהגשת הבקשה.

כך גם המונח עילת תביעה פורש בפרשנות רחבה לפיה עילת התביעה תהא "העסקה או המעשה המובא לדיון" (ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ''ד מד(1) 160).

בעניין הנדון, המדובר בבקשה שהוגשה מיד לאחר ניתנה החלטה בבקשת הרשות להתגונן ומשכך, אין מדובר בבקשה שהוגשה באיחור.