פסק דין
התובעות, שהן חברות, הזמינו באמצעות הנתבעת, שהינה סוכנות נסיעות, חופשה אשר כללה 3 לילות ברומא ושבוע של שיט באוניה של חברת קריביין.
לטענת התובעות נפלו בהזמנת החופשה ליקויים אשר הביאו לכך שנפגמה חופשתם ונגרמה להם עוגמת נפש אשר הוערכה על ידן בסך של 10,000 ₪ לכל אחת (עלות החופשה לא צויינה בפני, אולם מרישום בכתב יד על גבי אחד המסמכים עולה כי היא היתה בסך של כ-6,000 ₪).
ראשית, בהגיען למלון שהוזמן עבורן ברומא, התברר כי מדובר במלון ברמה נמוכה מאוד, המצוי בקומה גבוהה בבנין דירות, אשר הגישה אליו כרוכה בעליה בכ-60 מדרגות (ללא מעלית), אשר התובעות נאלצו להעלות את מזוודותיהן בעצמן, כאשר מדובר בנשים שאינן צעירות ואחת מהן היתה בהחלמה ממחלה קשה באותה העת. לטענת התובעות רמת המלון איננה של ארבעה כוכבים כפי שהוזמן על ידן, אלא לכל היותר ניתן לכנותו כ"אכסניה" שכן לא היה בו אפילו חדר אוכל והן נאלצו לאכול בחדרן.
שנית, ובנוסף לכך, בהגיע התובעות לאוניה, התברר כי החדר שהוזמן עבורן, שהיה קטן מאוד, כולל מיטה אחת כפולה (על אף שהזמינו מיטות נפרדות) דבר שאילץ אותן לישון באותה המיטה ואילץ אחת מהן לטפס מעל חברתה לצורך יציאה מהמיטה.
התובעות מוסיפות וטוענות כי פנייתן, באמצעות בן של אחת מהן, לנתבעת, מיד כשהתגלו התנאים המחפירים, לטענתן, במלון שהוזמן, לא קיבלו מענה מהנתבעת, ולמחרת התברר כי נציגת הנתבעת שטיפלה בעניינן נעדרת מהמשרד ליתרת ימי החופשה. לפיכך, רק כשחזרו ארצה פנו לנתבעת אולם פנייתם נדחתה על ידה.
יצויין, כפיש עולה מתשובת הנתבעת כי היא סבורה שאין לה כל אחריות לפגמים שנפלו בחופשה שכן:
ביחס למלון – המדובר במלון המדובר כ-4 כוכבים באתר ממנו מבצעת הנתבעת את הזמנותיה, ואין לה כל דרך לדעת באיזה קומה הוא מצוי ומה הם התנאים הפיזיים שמספק המלון. יתירה מכך, הנתבעת טוענת כי במחיר שקיבלו התובעות את המלון, לא יכלו למצוא מלון אחר בדרגת 4 כוכבים במיקום כה מרכזי.
באשר לאוניה – הנתבעת טוענת, על סמך תשובת חברת ההפלגה, כי המיטות בחדר היו נפרדות וניתן היה להפרידן זו מזו לו רק בקשו התובעות לעשות כן, כך שאין כל בסיס לטענתן בענין.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בפני שוכנעתי כי אכן המלון שסופק לתובעות היה נמוך מרמת 4 כוכבים, כפי שמקובל להעריך מלון ברמה כזו, והנתבעת לא הציגה בפני כל מסמך המעיד על כך שזה אכן היה דירוג המלון. יתירה מכך, אני סבורה, בניגוד לתשובת נציגת הנתבעת לתובעות כי "אין היא מכירה כל מלון ברומא" כי חלה על הנתבעת, כסוכנות נסיעות, להכיר את המוצרים שהיא מוכרת ללקוחותיה, לפחות היכרות בסיסית הנוגעת לטיב המלון והמבנה הפיזי שלו. במקרה זה לא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה בדיקה כלשהי לגבי טיב המלון והתנאים הפיזיים בו, וככל שהנתבעת הוטעתה על ידי גורם אחר שסיפק לה מידע לא מהימן, יכולה היא לבוא בטרונייה אליו בכך שהכשיל אותה מלבצע מלאכתה נאמנה.
אמנם נכון כי סוכנות נסיעות לא יכולה להיות אחראית לכל ליקוי שקיים באירוח במלון שהוזמן על ידה, אולם כאשר המדובר בליקוי הנוגע לעצם מבנה המלון והשירותים הניתנים בו, אין הסוכנות יכולה להסתפק בתשובה כי זה המידע שניתן לה על ידי אחר, אלא עליה להראות כי ערכה בדיקה כלשהי, ולו המינימלית ביותר על מנת לאמת את המידע ולבחון באם רמת המלון אכן עונה על הגדרתו.
משכך סבורה אני כי הנתבעת חבה בפיצוי התובעות על עוגמת הנפש שנגרמה להן כתוצאה מאי התאמת המלון למלון שהוזמן על ידן.
שונים הדברים ביחס לשיט באוניה, שכן לא היה בידי התובעות הסבר של ממש מדוע לא פנו לגורמים מוסמכים אצל הנתבעת או באוניה עצמה, על מנת להביא טרונייתן ביחס למיטה הכפולה. התובעות אמנם טענו כי שאלו חדרן באוניה מדוע הן נדרשות לטפס אחת מעל השניה כדי לצאת לשירותים והלה השיב שכך מסודרים החדרים, אולם פנייה נוספת, לגורם מוסמך, היתה מבהירה לבן שמדובר במיטות נפרדות שניתן להרחיקן במעט האחת מהשניה ובכך לפתור את הבעיה. נדמה, מדברי התובעות עצמן, כי הענין לא הטרידן במידה שתדיר שינה מעיניהן, ולפיכך לא פעלו בצורה המינימלית המצופה על מנת לפתור את הבעיה.
לאור כל האמור לעיל אני סבורה שהתובעות זכאיות לפיצוי אך ורק ביחס לאי התאמת המלון כאמור לעיל, וזאת בסך של 1,000 ₪ לכל אחת מהן.
בתביעות לפיצוי בגין פגמים בחופשות יש תמיד לזכור כי התשלום שבוצע הינו עבור חבילה נופש כוללת, והעובדה שאחד מרכיביה אינו עונה על הציפיות אין בו כדי להביא לכך שהחופשה כולה נהרסה, שכן לתובעות היה מקום ללון ברומא, ובטוחה אני כי נהנו מהימים שבילו שם, אלא שתנאי הלינה בהחלט העיבו על הנאה זו. יחד עם זאת, נטיית תובעים, כמו במקרה זה, לתבוע סכומי עתק בגין עוגמת נפש, שאינם עומדים בשום יחס לעלות החופשה כולה (שכאמור מרובה הצליחו התובעות להנות), הינה מקוממת לטעמי.
לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את הסך של 2,000 ₪ (1,000 ש"ח לכל אחת) בצירוף הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
הסכום ישולם במחציתו לכל אחת מהתובעות (אלא אם יודיע לנתבעת אחרת) וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים.