בודומנסקי נ' פדידה ואח'

פסק דין

1. ענינה של התובענה בנשיכה אשר התובעת טוענת כי כלבם של הנתבעים נשך את בתה בתאריך 17.6.2009.

בכתב התביעה נטענו טענות נוספות בדבר פירוק אופניים וקללות על ידי בנם של הנתבעים, אולם כל אלו נטענים באופן כללי וללא כל תימוכין, אין כל ראיה ביחס אליהם, ואדון במחלוקת שעניינה הנשיכה בלבד.

2. לכתב התביעה צורפה תעודה רפואית ממנה עולה "סימן קטן בירך ימין ללא עדות לדמם ללא חסר מוטורי או תחושתי,ללא חסר (מילה לא קריאה)".

3. לטענת הנתבעים "יש הרבה כלבים בשכונתנו המסתובבים חפשי ולכן לא ניתן לדעת איזה כלב נשך...".

4. הוגש מסמך של השירותים הוטרינריים ממנו עולה כי הכלב נלקח מכתובת הנתבעים, וצויין בו בהערות : "בעל הכלב יש עוד 2 כלבים וכולם משוטטים בחוץ במשך היום". עוד צויין במסמך כי אין סימני כלבת.

5. הנתבע בעדותו חזר על הטענה כי ישנם הרבה כלבים שמסתובבים בשכונה ואמר שאף כלב שלו לא נלקח להסגר. יחד עם זאת השיב כי כלב נוסף נמצא במשפחה אומנת וכי כלב זה הוא לא כלב שלהם, ובנו אהב את הכלב אך הוא אמר לו שהוא לא יכול להחזיקו, והוסיף כי הכלב מעולם לא הוכנס לבית.

הנתבע הוסיף כי אין לו 3 כלבים, כי יש לו כלב אחד, פינצ'ר, מחוסן והוא לא נלקח לוטרינר.

6. התובעת טענה כי לתובע 3 כלבים אצלו בביתו, שניים גדולים ואחד קטן, ומוסיפה כי ראתה שהכלב הזה גדל אצלם בבית.

7. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמך השירותים הוטרינריים אני קובע כי הוכח בפני שהיה זה כלבם של הנתבעים אשר נשך את בת התובעת.

מסמך השרותים הוטרינריים מאשר כי הכלב נלקח מביתם של הנתבעים. ומכאן שיש לדחות את טענת הנתבע כי לא נלקח כלבו.

זאת ועוד, על פי המסמך לא טען הנתבע בפני הוטרינר כי אין מדובר בכלבו, אלא טען כי קיימים כלבים נוספים.

8. אני נותן אמון בעדות התובעת על כי לתובע היו 3 כלבים. מכל מקום ממכלול הנסיבות עולה כי לתובע, בנוסף לכלב הפיצ'ר לפחות כלב נוסף, הוא הכלב הגדול אשר התובעת טוענת כי ביצע את הנשיכה.

הנתבע מנסה להרחיק עצמו מהכלב הנושך, אולם טענותיו בדבר כלבים נוספים נטענות באופן כללי ללא תימוכין.

8. לאור האמור לעיל על הנתבעים לפצות את התובעת, שהיא אימה של הילדה שננשכה והאפוטרופוס עליה, בגין הנשיכה ותוצאותיה.

9. בנסיבות הענין אני למד כי מדובר בנשיכה קלה ביותר, ואין בפני כל ראיה ביחס לנזק כלשהוא. תעודת חדר המיון מעידה על סימן קטן בלבד, ללא דימום, ולמעשה אין כל נזק מעבר לכך, ואין בפני כל ראיה להוצאות, או לנזקים נוספים.

10. לאור האמור יש לאמוד את הנזק בשים לב לכך שמדובר בנשיכה קלה אשר אין ראיה כי הותירה נזקים כלשהם, ולפיכך הרכיב היחידי הינו כאב וסבל. בנסיבות הענין אני אומדו בסך 500 ₪.

11. אשר על כן אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך 500 ₪ ובנוסף הוצאות משפט בסך כולל של 150 ₪. הסך האמור ישולם בתוך 30 יום, וככל שלא ישולם במועדו ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.