בג"ץ 6711/16

השופט מ' מזוז:

1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים, בני משפחתו של מיכאל מנשרוב ז"ל (להלן: המנוח), כי תבוטל החלטתה של פרקליטות מחוז תל אביב לחתום על הסדר הטיעון שהוסכם עם המשיבים 5-4, הנאשמים בגרימת מותו (להלן: המשיבים או הנאשמים), במסגרת תפ"ח 45563-09-14 המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

השתלשלות ההליכים והמגעים בין הצדדים

2. על-פי האמור בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים, בליל 2.11.2012 התחוללה קטטה במועדון "ביסטרו בר" בטיילת בת-ים, במהלכה ספגו הנאשמים מהלומות קשות מידי המנוח וחבריו. בליל 3.11.2012 סיכמו הנאשמים ביניהם לגרום למות המנוח כנקמה על הפגיעה בהם באותה קטטה, והצטיידו לשם כך באקדח ותחמושת. תכניתם הייתה להוביל את המנוח באמתלת שווא כלשהי למקום מפגש בטיילת בת-ים ושם לממש את כוונתם. לאחר חצות באותו לילה, התקשר המשיב 5 (להלן: אשתר) למנוח והדריכו להגיע לחנות מסוימת בטיילת בת-ים. בעוד המנוח המתין לאשתר בטיילת, מלווה בחברו מראב טבדידישווילי שנטל גם הוא חלק בקטטה, עשו הנאשמים דרכם למקום רכובים על קטנוע וחבושים בקסדות, כאשר אשתר נוהג והמשיב 4 (להלן: ברדה) אוחז באקדח. סמוך לשעה 00:45 עצר אשתר את הקטנוע במרחק מה מהמנוח וברדה ירה לעברו 5 כדורי אקדח, ולאחר הירי נמלטו השניים מהמקום. קליע אחד חדר לצווארו של המנוח והביא לפטירתו במהלך פינויו לבית החולים. מספר ימים לאחר מכן נמלט אשתר מן הארץ לקוסטה ריקה.

3. בעקבות אירועים אלה הוגש ביום 18.9.2014 כתב אישום נגד הנאשמים, אשר ייחס לשניהם עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בשילוב סעיפים 301(א) ו-29(א) לחוק. לאשתר אף יוחסה עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, לאור הימלטותו מן הארץ.

4. לאחר הגשת כתב האישום, החל מחודש מאי 2015, החלו מגעים בין פרקליטות מחוז תל אביב (להלן: הפרקליטות או התביעה) לבין הסנגורים דאז של המשיבים, ובהתאם להתקדמות מגעים אלה קיימה הפרקליטות במקביל מספר פגישות גם עם משפחת המנוח (להלן: המשפחה) בהם עדכנה על המגעים עם הסנגורים. במפגשים אלה הביעה המשפחה את התנגדותה להסדר טיעון עם הנאשמים. משהתגבשה נכונות עקרונית מטעם הפרקליטות להגיע להסדר טיעון, במסגרתו תשונה העבירה המיוחסת לנאשמים מרצח להריגה, בשל קשיים בראיות, נערכה ביום 2.8.2015 פגישה בין פרקליט המחוז למשפחה, בה הובהר למשפחה כי קיים קושי בניהול הוכחות בתיק זה לאור טיב הראיות, וכי עמדת משפחת היא אמנם אחד השיקולים הנשקלים בעת בחינת האפשרות להגעה להסדר טיעון, אך היא איננה השיקול היחיד. המשפחה מצידה עמדה על התנגדותה וביקשה כי התביעה תמשיך לנהל את התיק, אפילו אם הדבר יוביל לזיכוי הנאשמים. בהמשך לכך קיימה הפרקליטות פגישה נוספת עם המשפחה ביום 12.8.2015 במסגרתה ניתן פירוט נוסף בדבר הראיות בתיק והקשיים בהוכחת עבירת הרצח במקרה זה.

5. ביום 21.9.2015 התקיים דיון הקראה בפני בית המשפט המחוזי, במהלכו ביקשו סניגורי המשיבים כי התיק יועבר לגישור. ביום 8.10.2015 התקיים דיון גישור בפני השופט ג' נויטל, ולאחריו הוחלט על המשך התהליך בפניו. בסוף חודש ינואר 2016 הגיעו התביעה והסנגורים לנוסח מוסכם של כתב אישום מתוקן, תוך שהמדינה הבהירה לטענתה כי ההגעה להסדר כפופה לשמיעת עמדת המשפחה וקבלת החלטה סופית בענין בעקבות כך.

6. ביום 31.1.2016 התקיימה פגישה בין פרקליט המחוז למשפחה בה הוצג למשפחה המתווה עליו הוסכם. לאור התנגדותה הנחרצת של המשפחה למתווה, הוחלט לערוך בחינה נוספת של הסוגיה בטרם תסכים התביעה להסדר באופן סופי. בדיון בבית המשפט המחוזי ביום 2.2.2106 עדכנו הצדדים כי התגבשו ביניהן הסכמות, ובאת-כוח התביעה הבהירה כי זאת "בכפוף לשיחה שלנו ולהחלטה שלנו לאחר שיחה עם המשפחה".

7. ביום 10.2.2016 החליט פרקליט המחוז להמשיך בשלב זה בניהול התיק, והודעה על כך נמסרה באותו יום גם לסנגורי המשיבים. למחרת היום התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי בו עדכנו הצדדים על כישלון המגעים ביניהם להגעה להסדר טיעון, תוך שבאת-כוח התביעה הבהירה כי "עמדת המשפחה לא הייתה מבחינתנו וטו אלא שיקול במאזן". בהחלטתו בתום הדיון הביע בית המשפט המחוזי את פליאתו לגבי התנהלות התביעה שהביאה לדחיית דיון הוכחות בתיק על אף שכבר הייתה מודעת לעמדתה הברורה של המשפחה. בית המשפט המחוזי הפנה את הצדדים להמשך הגישור בהקדם האפשרי על מנת ליישב את המחלוקות ביניהם במידת האפשר.