בג"ץ 6165/14 פלוני נ' פרקליט המדינה ואח'

השופט נ' סולברג:

1.        עתירה למתן צו על-תנאי להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל כתב אישום שהוגש נגד העותר, לאור עמדתה של פרקליטות המחוז, לטענתו, "שכחלק מחובתה לבירור האמת ובמסגרת מגעיה עם עדים בתיקים בכלל ובתיקי מין בפרט, אין כל פסול בהצגת טענות הגנה בפני עדים, כדי לברר את תגובתם להן, כל עוד ננקטת הזהירות המתאימה שלא לשבש את עדותם". העותר טוען כי מדיניותה של פרקליטות מחוז ירושלים עומדת בניגוד להלכה הפסוקה לגבי ראיון מתלוננים לאחר הגשת כתב אישום. העותר מבקש עוד כי פרקליטות המחוז תמסור הודעה לצוות הגנה של נאשם בטרם קיום ראיון כאמור, וכי תרשומת השיחה עמו תועבר לצוות ההגנה. העותר עותר לסעד נוסף, להורות לפרקליט המדינה להוציא הנחיות להסדרת הסוגיה.

רקע

2.        ביום 31.1.2014 הוגש כתב אישום נגד העותר לבית המשפט המחוזי בירושלים. בכתב האישום (לאחר תיקונו ביום 4.2.2014) שלושה אישומים המייחסים לעותר סדרה של מעשים מגונים תוך שימוש בכוח, שביצע לכאורה במתלונן, שהיה אז כבן 12, במהלך חודש אוגוסט 2009. ביום 15.6.2014 התקיימה פגישה בין באי-כוח העותר לבין נציגי פרקליטות המחוז, בה הועלו מספר טענות בגינן היה מקום לשקול, כך נטען, את מחיקת כתב האישום. בעקבות אותה פגישה נפגש הפרקליט המטפל בתיק עם המתלונן ביום 25.6.2014 וערך לו ראיון לצורך התרשמות. באותו ראיון הועלו מספר נקודות אשר לא קיבלו ביטוי בחקירת המתלונן במשטרה, ולפיכך ערך הפרקליט תרשומת של ההבדלים והעבירהּ לצוות ההגנה ביום 30.6.2014.

3.        במהלך הדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי באותו יום, ביקש בא-כוח העותר לבטל את כתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק ועל יסוד נימוקים נוספים. באשר לראיון שנערך למתלונן, טען בא-כוח העותר כי ליבון טענות הגנה בין תובע לבין מתלונן אסור בתכלית האיסור, וכי יש לבחון במשנה זהירות האם נפרץ הגבול בעניין דנן, וכיצד ובאיזה הקשר עלו באותו ראיון סוגיות הקשורות לקו ההגנה שאותו פרשו באי-כוח העותר לפני נציגי פרקליטות המחוז מספר ימים קודם לכן. יצוין, כי אחת הסוגיות שמדובר בה קשורה לטענת העותר לפיה המתלונן ואביו ניסו לסחוט אותו כספית בטרם הגישו נגדו תלונה למשטרה. לטענת באי-כוח העותר, התייחסות המתלונן בראיון לסוגיה זו, מספר ימים לאחר אותה ישיבה עם נציגי הפרקליטות, אינה יכולה להיות מקרית. נסיבות העניין מעלות לדבריו חשש לביצוע "מקצה שיפורים" על-ידי פרקליטות המחוז ו"השלמת חקירה", העולים לכדי זיהום ושיבוש לכאורה של ההליך המשפטי, ופוגעים ביכולתה של ההגנה לנהל חקירה נגדית אפקטיבית ולרדת לחקר האמת.

4.        בתשובה לכך השיב הפרקליט המטפל כי במהלך הפגישה פרש המתלונן את סיפורו במלל חופשי, וכשדבר-מה לא היה מובן, שאל אותו הפרקליט שאלות הבהרה. הפרקליט לא עימת את המתלונן עם טענות הגנה, לא ליבן עמו סוגיות הקשורות לגרסתו, ולא ביצע השלמת חקירה. עוד הבהיר הפרקליט כי פעמים רבות נפגש פרקליט עם מתלונן בעבירות מין לצורך התרשמות, וזאת בכדי להביא במניין את כל השיקולים הנחוצים בתיק מסוג זה, שבמקרים רבים מוכרע באופן של העמדת מהימנות גרסת המתלונן אל מול זו של הנאשם. לאחר שמיעת טענות הצדדים דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט מ' י' הכהן) את טענות באי-כוח העותר וקבע כי אינו רואה פסול במהלך מסוג זה. נקבע עוד, כי טענה על זיהום של עדות מתלונן אינה צריכה להתברר במסגרת הגנה מן הצדק, וכי ככל שהמתלונן יעלה להעיד, תוכל ההגנה לחקור אותו לגבי אותה פגישה, וכן גם לבקש את זימונו של כל עד אחר שיוכל להאיר ככל הנחוץ על אשר התרחש בה.

5.        ביום 6.7.2014 הגישה פרקליטות המחוז את השלמת טיעוניה בקשר להחלטה על הגשת כתב אישום נגד העותר ללא שימוע. באותה השלמה נכללה גם הצהרה לגבי סוגית הפגישה עם המתלונן, ובה הובהר כי בפגישה זו נשאל המתלונן "שאלות הבהרה אחדות, שנבעו מדבריו של המתלונן במהלך הפגישה, לצורך הבנתם". כמו כן צויינה עמדתה של הפרקליטות על כך שבמסגרת מגעיה עם עדים, לצורך בירור האמת, מציגה הפרקליטות לפניהם גם טענות הגנה, כדי לברר את תגובתם, בזהירות הראויה על מנת שלא לשבש את העדות.

6.        ביום 16.7.2014 פנה העותר לפרקליט המדינה בשאלה האם עמדת פרקליטות המחוז היא עמדתה הרשמית של פרקליטות המדינה. פניה זו לא נענתה, ולפיכך הוגשה העתירה דנן. להשלמת התמונה אציין, כי ביום 14.9.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העותר להורות על ביטול כתב האישום ואת בקשתו לעיכוב הדיון במשפט בשל הגשת העתירה דנן, והתיק נקבע להוכחות. עוד אציין, כי העותר הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") לעיון בתרשומת המלאה של שיחת הפרקליט המטפל עם המתלונן (ע"ח 10642-07-14) (להלן: "בקשת העיון"). ברם, דבר הגשת בקשה זו לא הוזכר בעתירה.

עיקרי טענות העותר

7.        בעתירה שלפנינו טוען העותר כי שיטת עבודה זו של פרקליטות המחוז מנוגדת להלכה הפסוקה, שכן זימון המתלונן לראיון על-ידי הפרקליטות לא נעשה בשלב בו נדרש ריענון זכרונו של העד, בשלב בו נדרשת החלטה אם להגיש כתב אישום אם לאו, או ליתן למתלונן פתחון פה בעניין הסדר טיעון אפשרי – אלא רק לאחר שמיעת טענות באי-כוח העותר אשר שיקפו את קו ההגנה שלו. לטענת העותר מדובר בפעילות אשר משבשת ומזהמת בהכרח את ההליך המשפטי, ומעקרת מתוכן את אפקטיביות החקירה הנגדית של העותר כנאשם במשפט הפלילי. בעניין זה מפנה העותר לקביעת בית משפט זה בבש"פ 6740/13 מדינת ישראל נ' פלוני (21.1.2014) (להלן: "עניין פלוני"), בדבר הזהירות מפני הדרכת המתלונן במהלך הראיון שנערך לו וביצוע "מקצה שיפורים" של גרסתו. עוד מלין העותר על כך שמדיניות זו אינה פורמלית ואינה מוצהרת, וכי לא ניתנה כל הודעה לצוות ההגנה על אודות הכוונה לקיים ראיון מסוג זה באופן המאפשר את תקיפת ההחלטה, ואף לא בדבר קיומו בדיעבד, על כל ההשלכות הנובעות מכך.