בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
5866-16,6697-16
28/12/2016
|
בפני השופטים :
1. נ' הנדל
2. ע' פוגלמן
3. א' שהם
|
| - נגד - |
העותרים:
1. בבג"ץ 5866/16: עיריית חברון
2. העותר בבג"ץ 6697/16: הווקף של חברון
עו"ד רוני סלמאן
עו"ד סאמר שחאדה
|
המשיבים:
1. בבג"ץ 5866/16: 1.מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2.אלוף פיקוד מרכז
2. בבג"ץ 6697/16: 1. מדינת ישראל 2. שר הביטחון3. ראש המנהל האזרחי לאיו"ש
4. המפקד הצבאי לאיו"ש
עו"ד מיכל צוק-שפיר
|
| פסק-דין |
השופט ע' פוגלמן:
שתי העתירות שלפנינו מכוונות נגד צו תפיסת מקרקעין מספר 12/15/ת' וצו תפיסת מקרקעין מתוקן מספר 12/15/ת' (תיקון גבולות) שהוּצאו על-ידי המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי) כדי לתפוס שטח הדרוש לעבודות שדרוג עמדת הבידוק הביטחוני במערת המכפלה המכונה עמדת "ברית" (להלן: עמדת "ברית" או העמדה).
רקע והשתלשלות האירועים
- עמדת "ברית" – העומדת במוקד העתירות שלפנינו – משמשת לבידוק המתפללים היהודים הפוקדים את מערת המכפלה במשך כל ימות השנה, למעט במספר מועדים מצומצם בשנה שבהם מותרת הכניסה למערת המכפלה למוסלמים בלבד. כעולה מתגובות המשיבים, עמדת "ברית" היא חלק ממערך האבטחה הכולל במערת המכפלה והוקמה כחלק מלקחי ועדת החקירה הממלכתית שמונתה בעקבות הטבח במערת המכפלה שארע בשנת 1994 (דין וחשבון ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון (התשנ"ד)), כדי להגביר את האבטחה ולשמור על הפרדה בין המתפללים היהודים לבין המתפללים המוסלמים במקום. נוסף על עמדת "ברית" ישנה עמדת בידוק נוספת במערת המכפלה, עבור מתפללים מוסלמים, המכונה העמדה "הצלבנית".
- ביום 3.1.2016 הוצא צו תפיסת מקרקעין מספר 12/15/ת' (להלן: הצו התפיסה הראשון) שמכוחו נתפס השטח הדרוש לביצוע עבודות לשדרוג עמדת "ברית". שטח התפיסה המופיע בצו התפיסה הראשון הוא בהיקף של 173 מ"ר וכולל את השטח שעליו הוצבה עמדת "ברית" בתצורתה עובר לתחילת העבודות (להלן: עמדת "ברית" הישנה); וכמו כן שטח "סטרילי" שמצוי בין מרכיבי עמדת "ברית" הישנה ובצמוד אליהם, שבפועל נעשה בו שימוש גם בדפוס הפעולה הקודם מבלי שהוצא צו לתפיסתו (להלן: השטח הסטרילי). ביום 17.5.2016 הוצא צו תפיסת מקרקעין מתוקן מספר 12/15/ת' (תיקון גבולות) (להלן: צו התפיסה או צו התפיסה המתוקן) שבו נוסף על השטח שהופיע בצו התפיסה הראשון, הופיע שטח בהיקף של 15 מ"ר שנועד להקמת קיר תמך המגיע לגובה הרצפה של עמדת "ברית" (להלן: קיר התמך). זאת, על רקע עמדתו של מהנדס קונסטרוקציה שלפיה קיר התמך הנוכחי לא עומד בסטנדרטים הדרושים על מנת לשאת את משקל שטח רחבת הכניסה למערת המכפלה ועמדת "ברית". העותרים הגישו התנגדויות לצו התפיסה הראשון, והעותרת בבג"ץ 5866/16 (להלן: עיריית חברון) הגישה התנגדות גם לצו התפיסה המתוקן – אשר נדחו כולן על ידי המשיבים. בעקבות זאת, הוגשו העתירות שלפנינו.
- ביום 31.7.2016 עתרה עיריית חברון נגד צו התפיסה, וכמו כן ביקשה שיינתן צו ביניים שיורה למשיבים להימנע מביצוע העבודות בעמדת "ברית". ביום 1.8.2016 הורה בית משפט זה (השופט מ' מזוז) על מתן צו ארעי המונע ביצוע עבודות בשטח נושא העתירה עד למתן החלטה אחרת והורה למשיבים להגיש תגובתם לבקשה לצו ביניים. משהתקבלה תגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים, ומשהתקבלה תגובת עיריית חברון לתגובת המשיבים, נדחתה בקשת עיריית חברון למתן צו ביניים ובוטל הצו הארעי שניתן.
- ביום 31.8.2016 עתר העותר בבג"ץ 6697/16 (להלן: הווקף של חברון) בעתירה המכוונת נגד צו התפיסה הראשון, שגם בצידה הוגשה בקשה למתן צו ביניים. ביום 31.8.2016 הורה בית משפט זה (השופט י' דנציגר) על מתן צו ארעי המורה כי המצב בקרקע נושא העתירה יוותר בעינו עד להחלטה אחרת וכי על המשיבים להגיש תגובתם לעתירה ולצו הביניים. לאחר עיון בתגובת המשיבים שהתקבלה, קבע בית משפט זה ביום 10.10.2016 שאין מקום לצו הביניים המבוקש, תוך שביטל את הצו הארעי שניתן, והורה על איחוד הדיון בשתי העתירות שלפנינו.
נוכח החלטה אחרונה זו, החלו המשיבים בעבודות לשדרוג עמדת "ברית". בדיון שהתקיים לפנינו עדכנה באת כוח המשיבים כי העבודות בעמדת "ברית" צפויות להסתיים בחודש מרץ 2017; העבודות בעמדה "הצלבנית" צפויות להסתיים בחודש דצמבר 2016; והקמתו של קיר התמך הושלמה.
טענות העותרים
- העותרים מתנגדים לעריכת כל שדרוג או שינוי בעמדת "ברית". לטענתם, לא חל שינוי ביטחוני המצדיק הגברת אמצעי הבידוק למבקרים יהודים במערת המכפלה. לדידם, מטרת השדרוג היא הגדלת עמדת "ברית" לצורך הרחבת הכניסה למבקרים יהודים ושיפור מראה העמדה, ללא קשר לשיקולי ביטחון; וכי ככל שיש צורך ביטחוני בשיפור עמדת "ברית", על המשיבים לשקול העתקתה למקום קרוב מבלי לפגוע בערכים ההיסטוריים של המקום. עוד מבקשים העותרים כי יימנעו העבודות הנוגעות לקיר התמך. לטענתם, צו התפיסה אינו חוקי ואינו סביר, ומנוגד לדין הבינלאומי החל באזור. כמו כן, טוענים העותרים כי צו התפיסה נועד לשם הקמת מבני קבע אשר אינם זמניים, אף שצו התפיסה עצמו זמני, וכי אין להתיר הקמתם היוצרת שינוי קבע במקום היסטורי ורגיש. הוטעם כי הגדלת מתחמי הבידוק במקום הופכת את המקום ל"מבצר צבאי" ומתעלמת מרגישות המצב הביטחוני בחברון; וכי שמירה על הסטטוס-קוו בעניין זה חשובה לשם שמירה על היציבות הביטחונית באזור.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת