בג"ץ 4477/14 אנהאר זמירו נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

השופט נ' הנדל:

1. מונחת לפנינו עתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 18219-10-13, כב' הנשיא י' פליטמן, השופטים ע' רבינוביץ ור' רוזנפלד, ונציגי הציבור י' דורון ומ' אורן) (להלן: בית הדין הארצי), אשר ביטל פסק דין והחלטות נוספות שניתנו בעניינה של העותרת על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי). בית הדין הארצי מצא כי אין מקום להתערב בנוהל משרד החינוך באשר ל"העברות, שיבוצים והשלמות משרה במגזר הערבי" (להלן: נוהל העברות או הנוהל), וביטל את הסעדים שניתנו לעותרת – ועיקרם, העברתה למשרת הוראה באזור מגוריה.

רקע

2. בשורש העתירה שלפנינו ניצב נוהל ההעברות, המסדיר – מדי שנה – את אופן הטיפול בבקשות מורים מן המגזר הערבי להעברה, שיבוץ או השלמת משרה. לנוכח הפער בין מספרם הרב של המורים במגזר לבין ההיצע הדל של משרות הוראה בחלק מן המחוזות, נקבעה בנוהל שיטת ניקוד המאפשרת לבחון בקשות העברה או שיבוץ בהתאם לקריטריונים שקופים ושוויוניים. ראשית, נקבע כי תינתן עדיפות עליונות ל"העברות יזומות" של עובדי הוראה – קרי, העברות שיוזם משרד החינוך, בהתאם לצרכיו. אחריהם במדרג מצויים עובדי הוראה קבועים, ולבסוף עובדי הוראה מתחילים הממתינים לשיבוץ. בתוך כל "קומה" מדורגים עובדי ההוראה על פי מצבם המשפחתי, שנות הוותק שלהם, רמת השכלתם וכיוצא באלה (סעיפים 7 ו-11 לנוהל).

           סעיף 1 לנוהל שגובש לקראת שנת תשע"ג – היא השנה בה התרחשו האירועים מושא העתירה – קובע כי בקשות העברה יוגשו, באמצעות מערכת מקוונת, לא יאוחר מיום 14.3. על פי סעיף א.2 לאותו נוהל (להלן: הוראת המועד הקובע), העברת עובדי הוראה קבועים תתבצע עד יום 15.8 – ואילו משרות שיתפנו לאחר מכן יאוישו אך ורק על ידי עובדים שטרם זכו למעמד קבוע. הוראה נוספת, המעוגנת בסעיף 15 (להלן: ההוראה  השנייה), קובעת כי עובד הוראה שבקשתו להעברה, שיבוץ או השלמת משרה אושרה, יקבל על כך הודעה בכתב במערכת המקוונת. לעומת זאת, "עו"ה (עובד הוראה) אשר לא יקבל תשובה חיובית לבקשתו עד ה-22 באוגוסט 2013 יראה את עצמו כאילו קיבל תשובה שלילית. לא תישלחנה תשובות שליליות על הבקשות".

           הנוהל אינו מרחיב אודות תהליך השיבוץ, אך מן החומר שבפנינו עולה המתווה הבא: כחודשיים לאחר המועד האחרון להגשת הבקשות, מאפשרת המערכת המקוונת למבקשים לקבל את הניקוד שניתן להם ולוודא כי הוא תואם את הקריטריונים שנקבעו, כאמור, בסעיף 11 לנוהל. ערעורים בסוגיה זו ניתן להגיש עד מחצית חודש יוני, אז נסגרת המערכת לצורך חישוב סופי של הניקוד ודירוג המבקשים. בראשית חודש יולי מתכנסות ועדות השיבוצים ומתחילות במלאכתן. בכל יום עולה על שולחן הדיונים יישוב אחר, ואל המשרות הפנויות הקיימות בו משובצים עובדי הוראה קבועים בהתאם לדירוגם במערכת. שמות הנבחרים מועברים למנהלי בתי הספר הרלוונטיים, וניתנת להם הודעה על הבחירה. כאמור, ביצוע ההעברות נעשה, בשנת תשע"ג, עד ליום 15.8 – מועד שלאחריו ניתן היה לשבץ למשרות שהתפנו רק עובדי הוראה זמניים.

הליכים קודמים

3. העותרת, מורה קבועה שלימדה במחוז הדרום, הגישה לקראת שנת הלימודים תשע"א בקשה לעבור ליישובים קלנסווה, לוד או רמלה, שבמחוז המרכז. בקשתה נדחתה. זמן קצר לאחר מכן שובצה משיבה 4 למשרה זמנית בקלנסווה, אף שהניקוד שניתן לה, כעובדת זמנית, היה נמוך משל העותרת. לקראת שנת הלימודים תשע"ג שבה העותרת וביקשה העברה – זאת הפעם, ליישוב מגוריה קלנסווה או לאחד מארבעה יישובים סמוכים (זמר, טייבה, טירה או ג'לג'וליה). בקשה זו נדחתה אף היא. ברם, ביום 23.8.2012 שובצה משיבה 5 כמורה בקלנסווה, אף שהניקוד שניתן לה – כעובדת זמנית – היה נמוך באופן משמעותי מזה של העותרת. משכך, פנתה העותרת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וביקשה כי יורה למשיב 2 (להלן: משרד החינוך) לבטל את שיבוצן של משיבות 4-5 ולמנותה במקומן, וכן לבטל את הוראת המועד הקובע וההוראה השנייה. בית הדין האזורי קיבל את התביעה, וקבע כי ההוראות האמורות חוטאות לתכליתו של נוהל ההעברות ופותחות פתח לעקיפת הסדרי השיבוץ השוויוניים שביקש לקדם. כך, למשל, ניתן יהיה להעדיף עובדים בעלי דירוג נחות באמצעות יצירת מצג שעל פיו התפנתה המשרה הרלוונטית רק לאחר המועד הקובע – כפי שנעשה בעניינה של משיבה 5. לפיכך, הוראות אלה אינן סבירות ואינן מידתיות ודינן בטלות. בית הדין האזורי הוסיף והורה על שיבוצה של העותרת במקום משיבות 4-5 – ככל שאין בנמצא עובד הוראה אחר הקודם לה בדירוג – ופסק לזכותה סעד כספי בסך 35,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

           על פסק דין זה, והחלטות נוספות שבאו בעקבותיו, ערער משרד החינוך בפני בית הדין הארצי – וערעורו התקבל. בית הדין קבע כי הוראת המועד הקובע מבוססת על שיקולים פדגוגיים, שעניינם הצורך לאפשר פתיחה תקינה של שנת הלימודים. חוסר יציבות בקרב עובדי ההוראה הקבועים, המהווים את חוט השדרה של בית הספר, יפגע בתלמידים – ומכאן הצורך להגביל העברות לאחר מועד מסוים. בית הדין הוסיף כי בנוהל ההעברות לשנת הלימודים תשע"ד נדחה המועד האחרון בשבוע, ליום 22.8, וכך צומצמה הפרצה המאפשרת "עקיפת" עובדי הוראה קבועים. לשיטתו, אימוץ מתווה המחייב בחינה פרטנית רציפה של בקשות העברה – כפי שהציע בית הדין האזורי – כרוך בקשיים משלו ואינו מידתי יותר מההסדר הקיים. אשר להוראה השנייה, בית הדין הארצי מצא כי נוכח עומס העבודה העצום המוטל על ועדות השיבוצים, בפניהן מונחות כ-14,000 בקשות מדי שנה, "לא ניתן לומר כי ההוראה שבנוהל בלתי סבירה ובלתי מידתית עד כדי ביטולה". זאת, גם על רקע המידע החלקי הנגיש באמצעות המערכת המקוונת – דוגמת ניקוד המבקש ודירוגו.