חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

בג"ץ 4047/13 נג'מה חדרי ואח' נ' ראש הממשלה ואח'

תאריך פרסום : 15/06/2015 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
4047-13
14/06/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. נ' הנדל
3. הנשיאה מ' נאור


- נגד -
העותרים:
1. נג'מה חדרי 2. נג'מה חדרי 3. אימן קהוג'י 4. עומר קהוג'י 5. דלאל אבו עאדרה 6. ואאל אבו עאדרה 7. סוהיר אבו מרסה 8. מחמד אבו מרסה 9. חאמד אבו קווידר 10. סאמיה אבו קווידר 11. אלהאם אסתאז 12. חסן אסתאז 13. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
עו"ד נועה דיאמונד
המשיבים:
1. ראש הממשלה 2. שר הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד יוכי גנסין
עו"ד דניאל מארקס
פסק דין

 

הנשיאה מ' נאור:

 

  1. העתירה שלפנינו מופנית כנגד סעיף ג' להחלטת ממשלה מס' 3598 מיום 15.6.2008, המנחה את שר הפנים שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות עם מי שרשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, וכן עם מי שמתגורר ברצועת עזה אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה (להלן: החלטת הממשלה). כפי שיוסבר בהמשך, החלטת הממשלה נעשתה בהתאם להוראת סעיף 3ד לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן, לשם קיצור: חוק האזרחות או החוק). ההחלטה הוארכה מספר פעמים, והיא עודנה בתוקף.

 

רקע

 

  1. חוק האזרחות נחקק בשנת 2003 (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ס"ח 544). החוק מונע מתושבי האזור או מדינות אויב לשהות בתחומי מדינת ישראל, בכפוף לחריגים. החוק אף מטיל מגבלות על איחוד משפחות בין בן זוג בעל אזרחות או תושבות ישראלית לבין בן זוגו תושב האזור או מדינת האויב. מאז חקיקתו תוקן החוק פעמיים: תחילה ביום 1.8.2005 (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ה-2005, ס"ח 730), ולאחר מכן ביום 28.3.2007 (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007, ס"ח 295). הרבדים השונים של החוק ייקראו להלן: החוק המקורי, תיקון 2005 ותיקון 2007, בהתאמה.

 

  1. חוק האזרחות עמד לביקורת חוקתית פעמיים ונדחו העתירות לבטלו. פסקי הדין התקבלו בשני המקרים ברוב דעות (7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202 (2006) (להלן: עניין עדאלה); בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון – מר"צ-יחד נ' היועץ המשפטי לממשלה (11.1.2012) (להלן: עניין גלאון)).

 

  1. חוק האזרחות בנוסחו דהיום בנוי משלושה נדבכים עיקריים: הוראה אוסרת, חריגים לאיסור, והוראה היוצרת חריג לחריג. ראשית, כאמור לעיל, החוק אוסר על מתן מעמד או היתר שהייה לתושב אזור או מדינת אויב, לרבות מטעמים של איחוד משפחות (סעיף 2 לחוק). כלל זה נקבע עוד בחוק המקורי. בעניין עדאלה הוסבר בהרחבה הרקע לאיסור זה ונחיצותו, ולא אאריך. שנית, הוספו לחוק חריגים לאיסור. החריג הרלוונטי לענייננו הוא החריג הקבוע בסעיף 3 לחוק. לפי חריג זה, רשאי שר הפנים לאשר בקשה לשהייה בישראל לתושב אזור שגילו מעל 35 שנה או לתושבת אזור שגילה מעל 25 שנה, וזאת לשם מניעת הפרדתם מבני זוגם השוהים כדין בישראל. מתן שיקול דעת לשר הפנים לאפשר לבני זוג לשהות בישראל בהגיעם לגיל המתאים, לא היה קיים בחוק המקורי והוא הוסף בתיקון 2005 (לדיון באפשרות לקבל אשרת שהייה בגיל המתאים, אפשרות המקטינה את הפגיעה בחיי המשפחה, ראו בדברי שופטי הרוב בעניין גלאון: פסקה ד' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין; פסקאות 9, 19 לפסק דינו של השופט ח' מלצר; פסקה 11 לפסק דיני; פסקה 5 לפסק דינו של השופט נ' הנדל). סעיף 3ד לחוק, שהוסף לראשונה לחוק בתיקון 2005, קובע כי מתן היתר בהתאם לחריגים הקבועים בחוק, כפוף להעדר מניעה ביטחונית:

 

מניעה ביטחונית

 

 

 

3ד. לא יינתן היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל, לתושב אזור, לפי סעיפים 3 [מתן היתר למי שהגיע לגילהמתאים], 3א1 [מתן היתר מטעמים הומניטאריים], 3א(2) [מתן היתר לילדים מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתם מהוריהם המשמורנים], 3ב(2) [מתן היתר לשם עבודה בישראל] ו-(3) [מתן היתר למטרה זמנית]ו-4(2) [מתן היתר למי שהגיש בקשה לפני יום 12.5.2002], ולא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב אזור, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם. לענין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה (ההדגשה הוספה – מ.נ.).

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ