בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
3059-15
10/11/2015
|
בפני השופט:
ח' מלצר
|
| - נגד - |
העותרת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
עו"ד צרויה מידד-לוזון
עו"ד יעל קריב טייטלבאום
|
המשיבים:
1. בנימין נתניהו- ראש ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. מבקר המדינה
4. סיעת הליכוד בכנסת ה-20
5. סיעת כולנו בכנסת ה-20
6. ח"כ משה כחלון- ראש סיעת כולנו
7. ח"כ יואב גלנט
8. חבר בסיעת כולנו
עו"ד דנה בריסקמן
עו"ד אבי הלוי
עו"ד ד"ר גור בליי
עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד
עו"ד גל לויטה
|
| פסק-דין |
השופט ח' מלצר:
- העתירה שלפנינו עוסקת במינויו של המשיב 8, חבר-הכנסת יואב גלנט (להלן: חה"כ גלנט, או גלנט)) לתפקיד שר הבינוי. העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל (להלן: העותרת) מבקשת כי נורה למשיב 1, ראש ממשלת ישראל, להעביר את חה"כ גלנט מכהונתו, לנוכח התנהלותו הבלתי תקינה, לכאורה, במסגרת מה שמכונה: "פרשת הקרקעות", בה היה מעורב ואשר פרטיה יובאו להלן. עוד מבקשת העותרת כי נורה למשיב 3, מבקר המדינה, להשלים את הליכי הבדיקה שהחל בהם בשעתו בדבר חלקו של גלנט בפרשה האמורה, ולפרסם דו"ח בדיקה מלא בענין.
אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה.
תמצית הרקע העובדתי
- בתאריך 14.5.2015, כוננה ממשלת ישראל ה-34, בראשות חה"כ בנימין נתניהו, לאחר שהתייצבה בפני הכנסת וזו הביעה בה את אמונה – בהתאם לסעיף 13(ד') לחוק יסוד: הממשלה. בתוך כך הושבע חה"כ גלנט לתפקיד שר הבינוי, על פי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה.
- עוד קודם לכן, בתאריך 29.4.2015, נחתם בין: סיעת הליכוד (היא המשיבה 4) לבין: סיעת "כולנו" (היא המשיבה 5) הסכם קואליציוני, בגדרו הוסכם, בין היתר, למנות את גלנט למשרת שר בממשלת ישראל ה-34.
העתירה שלפנינו הוגשה עוד טרם שכוננה הממשלה, וזאת בעקבות ההסכם הקואליציוני האמור ולנוכח פרסומים בתקשורת, שמהם עלה כי תפקידו המיועד של גלנט יהיה שר הבינוי. יוער כי בתחילה – טענותיהם של העותרים בעתירה התמקדו בניסיון למנוע את מינויו של גלנט לתפקיד שר הבינוי, ואולם, בהמשך, לאחר שהממשלה שהוצגה – זכתה באמון הכנסת וחה"כ גלנט אכן הושבע כשר הבינוי – ביקשה העותרת לתקן את עתירתה, כך שיוצא צו על תנאי שיורה למשיב 1 להעביר את חה"כ גלנט מכהונתו.
- ביסוד הדרישה להעביר את חה"כ גלנט מכהונתו עומדת מעורבותו, לכאורה, של גלנט במסכת אירועים, שזכתה, כאמור, לכינוי: "פרשת הקרקעות", ואשר הובילה בשעתו (בשנת 2011) לביטול מינויו לתפקיד הרמטכ"ל, זאת בעקבות השתלשלות דברים שתוצג להלן:
א) בתאריך 5.9.2010 החליטה ממשלת ישראל למנות את גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. כשלוש שנים לפני החלטה זו, נחשף בתקשורת מידע בדבר שימוש חורג וללא הרשאה, שעשה גלנט, כביכול, בקרקעות מינהל מקרקעי ישראל במושב עמיקם, בו הוא מתגורר, וזאת בסדרת תחקירים שפירסם העיתונאי קלמן ליבסקינד (בעקבותיו ראו אור גם פרסומים עיתונאיים נוספים). בהמשך לחשיפות האמורות, מספר תושבים ממושב עמיקם עתרו לבית משפט זה כנגד התנהלותו הנטענת של גלנט ושל אחרים, וכנגד אי נקיטת צעדים על ידי הרשויות בהקשר זה (ראו: בג"צ 10762/07 עליזה גלקין נ' תת אלוף ארז צוקרמן ואח'(1.7.2009)). בעת שמיעת העתירה חזרו בהם העותרים מעתירתם כנגד גלנט, אגב כך שהמדינה הצהירה כי עניינו של גלנט והאחרים נמצא בטיפול ובמעקב.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת