בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
10535-09
29/12/2015
|
בפני השופט:
1. ח' מלצר
2. י' עמית
3. צ' זילברטל
|
| - נגד - |
העותרים:
פלונית
עו"ד ניקול מאור
|
המשיבים:
1. שר הפנים
2. המפקד הצבאי בגדה המערבית
עו"ד יצחק ברט
|
| פסק-דין |
השופט ח' מלצר:
- בתאריך 04.11.2013 הוצא בעתירה שלפנינו צו-על-תנאי, שבגדרו נדרשו המשיבים ליתן טעם מדוע לא יעניקו לעותרת (ולעותרים נוספים שבינתיים נמחקו מהעתירה) – אשרת עולה בהתאם לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות) וכן אזרחות ישראלית מכח חוק האזרחות, התשי"ב-1952(להלן: חוק האזרחות) (להלן: חוק האזרחות), הכל בהתאמה לעניין.
- הצדדים היו חלוקים ביניהם הן באשר לעובדות המקרה והן באשר למשמעותן המשפטית. חלק מחילוקי הדעות שנתגלעו בין הצדדים יושבו במסגרת ההליכים, ואחרים נשארו תלויים ועומדים. בהמשך יובאו הנתונים הנדרשים להכרעה ואשר אינם עוד שנויים במחלוקת, ולאחר מכן תוצגנה הטענות העובדתיות והמשפטיות העדכניות השונות שלהצדדים, ואולם נפתח בהצגת הרקע הרלוונטי.
הרקע לפרשה
- העותרת, ילידת 31.08.1960 (להלן: העותרת), בעלה (שבינתיים התגרש ממנה ונמחק מהעתירה) ושניים מילדיה (שבינתיים נמחקו גם הם מהעתירה) מתגוררים באזור יהודה ושומרון (להלן גם: איו"ש), והם שהגישו במקור את העתירה שבפנינו.
- בעתירה נכתב כי אמה של העותרת נולדה למשפחה יהודית, שחיה בא"י המנדטורית לפני קום המדינה. בגיל צעיר עזבה אמה של העותרת את ביתה ועברה להתגורר עם אדם ערבי ביפו. במלחמת העצמאות עברה האם עם בן זוגה להתגורר בשכם, שם היא חיה עד למותה בשנת 1970. העותרת נולדה בשכם לזוג האמור (שהיו לו גם ילדים נוספים) ולימים היא נישאה למוסלמי בבית הדין השרעי, ועברה לגור איתו בעזה.
- לטענת העותרת, אמה סיפרה לה את סיפור חייה ואת עובדת יהדותה, ואף חידשה, יחד עם העותרת, את הקשר עם משפחתה היהודית החיה בישראל – קשר שנשמר מצד העותרת עד היום. הקשר האמור הביא, לטענת העותרת, לנידויה מרוב משפחתה שבשטחים, ומהחברה המוסלמית בכלל, עד כי העותרת ובעלה (דאז) נאלצו, לברוח מביתם בעזה ולהתיישב בישוב פלסטיני מסוים בשטחי איו"ש. העותרת טענה, כי גם שם משפחתה חשה מאוימת ולכן במשך שנים ובפרט החל משנת 2007, היא ומשפחתה ביקשו להסדיר את מעמדם בישראל מכוח חוק השבות. המשיבים דחו את בקשת המשפחה על הסף, בשל העדר ראיות מספיקות לקשר המשפחתי הנטען בין העותרת לבין אמה וטעמים נוספים.
את עתירתה המקורית, הגישה איפוא העותרת (יחד עם שאר העותרים המקוריים) בשנת 2009.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת