השופט י' דנציגר:
העותרים בעתירה שלפנינו, חולים במחלת הפוליו, אשר חלו במחלה בשטח ארץ ישראל טרם הקמת המדינה, מבקשים כי נקבע כי הם זכאים לקבל פיצוי בהתאם לקבוע בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007.
רקע עובדתי
1. ביום 19.3.2007 התקבל בכנסת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 (להלן: החוק), על פיו זכאים "נפגעי פוליו" כהגדרתם בסעיף 2 לחוק, לפיצוי חד פעמי ולקצבה חודשית. הפיצוי החד פעמי הינו בשיעור הנע בין 50,000 ש"ח ל-120,000 ש"ח (בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לנפגע). הקצבה החודשית או המענק במקומה, הינם בשיעורים הקבועים בסעיף 4 לחוק.
2. סעיף 1 לחוק קובע כי מטרת החוק הינה:
"...לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם".
"נפגע פוליו" על פי הוראת סעיף 2 לחוק הינו:
"תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה".
"תושב ישראל" על פי הוראת סעיף 2 לחוק הינו:
"מי שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור לעניין חוק הביטוח הלאומי, וכל עוד הוא תושב כאמור".
3. נוכח חקיקתו של החוק פרסם המשיב 1 (להלן: המוסד לביטוח לאומי) הודעה לפיה:
"... תושבי ישראל, שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים מ-14.5.1948 ואילך, ונגרמה להם נכות עקב המחלה- עשויים להיות זכאים לפיצוי חד-פעמי וכן לקצבה חודשית או מענק במקום הקצבה, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם".
עינינו הרואות, על פי פרסום המוסד לביטוח לאומי, חולי פוליו הזכאים להטבות על פי החוק, הינם חולים אשר נולדו בישראל מיום הקמת המדינה, קרי יום ה-14.5.1948. יש לציין, כי גם בטפסי המוסד לביטוח לאומי, אשר באמצעותם מוגשת בקשת החולה במחלת הפוליו לפיצוי ולקצבה, נדרש החולה לציין כי חלה במחלת הפוליו לאחר קום המדינה, וזאת כתנאי מקדמי להגשת הטופס ולקבלת הפיצוי.
4. העותרים בעתירה שלפנינו, הינם תושבי מדינת ישראל אשר לקו במחלת הפוליו בהיותם בשטח ארץ ישראל לפני קום המדינה. העותרים אף מציינים בעתירתם כי בתעודת הזהות שלהם נרשם כי מקום לידתם הינו בישראל. עוד נציין, כי העותרים קיבלו טיפולים רפואיים עוד בטרם הוקמה המדינה, אצל רופאים יהודים במוסדות היישוב היהודי, ולאחר קום המדינה המשיכו לקבל טיפולים ולעיתים אף אצל אותם רופאים. לטענת העותרים, הטיפולים שקיבלו, ברובם, לא היו ראויים כאשר לטענתם אף בחלק מהמקרים הם שימשו לטענתם כ"שפני ניסיון בצורת הטיפול, הניתוחים, והפיזיותרפיה אשר קיבלו".
5. תביעתם של העותרים לפיצוי על פי החוק נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שכן, לטענת המוסד לביטוח לאומי, לא חלו העותרים במחלת הפוליו "בישראל".
הטענות בעתירה
6. העתירה שלפנינו מתמקדת בשאלה מרכזית אחת והיא: מהו הפירוש שיש ליתן למילה "בישראל" על פי החוק. לטענת העותרים המילה "בישראל" מתייחסת לשטח הגיאוגרפי של ישראל ולא למעמדה הפוליטי, מאחר ואין החוק נוקט במילים "מדינת ישראל". על פי הנטען, לשון החוק ברורה ולו רצה המחוקק להבדיל ולהוציא מתחולת החוק חלק מהחולים ולהתנות את קבלת הפיצוי רק לחולים שחלו במחלת הפוליו בישראל לאחר קום המדינה, היה הדבר נאמר במפורש. כחיזוק לטענתם זו טוענים העותרים כי בסעיף המטרה של החוק מופיעים שני ביטויים שונים: "בישראל" ו"מדינת ישראל", כאשר סעיף המטרה קובע כי הפיצוי יוענק למי שחלה בפוליו בישראל, כביטוי למחויבותה של מדינת ישראל. לטענת העותרים, כאשר באותו חוק (ולמעשה באותו סעיף) מופיעים שני ביטויים שונים, חזקה שהמחוקק התכוון למשמעויות שונות כאשר בחר להשתמש בכל אחד מן הביטויים. כתמיכה לטענתם זו ציינו העותרים שורה של חוקים מהם נלמד, לטענתם, כי כאשר המחוקק היה מעוניין לבצע הבחנה בין התקופה שלפני הקמת המדינה לתקופה שלאחריה, או כאשר ביקש ליתן משמעות גיאוגרפית למילה "ישראל", הוא עשה זאת מפורשות בחוק.
7. עוד נטען, כי על כוונת המחוקק ניתן ללמוד מהצעת החוק [הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005 (להלן: הצעת החוק)] ומדברי ההסבר, כאשר לטענת העותרים, בהצעת החוק לא נכללה התייחסות למעמדה המשפטי של מדינת ישראל. על פי הנטען, הצעת החוק ביקשה להבחין בין מי שלקה במחלת הפוליו בישראל לבין מי שלקה בה מחוץ לישראל, דהיינו הבחנה גיאוגרפית ולא הבחנה שעניינה מעמדה המשפטי של ישראל. בהמשך מפנים העותרים להצעת חוק פיצוי נפגעי פוליו (תיקון - נפגעים שנולדו מחוץ לישראל), התשס"ז-2007 (להלן: הצעת החוק משנת 2007) במסגרתה הועלתה הצעה לתקן את החוק על ידי השמטת המילה "בישראל" וזאת על מנת לאפשר לתושבי ישראל שחלו במחלת הפוליו מחוץ לארץ לקבל את הפיצוי המוענק על ידי החוק. לטענת העותרים הצעת חוק זו, אשר מבחינה למעשה בין חולים שחלו במחלת הפוליו בישראל ובין אלו שחלו בה מחוץ לישראל (ולאחר מכן עלו לארץ), תומכת בפרשנות המוצעת על ידם, מאחר וברור לכל שאלו שחיו בארץ ישראל לפני קום המדינה "לא עלו" אליה לאחר קום המדינה ולפיכך מתחייבת המסקנה כי הם נכללים בגדר החוק.
8. העותרים מוספים וטוענים כי אינדיקציה נוספת התומכת בפרשנות המוצעת על ידם ניתן למצוא במכתבו מיום 30.9.2007 של חבר הכנסת רן כהן, אשר היה חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות (להלן: הוועדה) וליווה את הליך החקיקה, לשר הרווחה, יצחק הרצוג. במכתבו מציין חבר הכנסת רן כהן כי לא היה ויכוח בוועדה על כך שהחוק יחול על חולי פוליו שנולדו וחלו בישראל וכי הוא אינו זוכר תנאי המתנה את קבלת הפיצוי רק לחולים שנולדו בישראל לאחר קום המדינה. חבר הכנסת רן כהן סיים את מכתבו לשר הרווחה, בבקשה כי זה האחרון יורה למוסד לביטוח לאומי לשלם את הפיצויים המגיעים על פי החוק לכלל החולים שלקו במחלה בישראל, ללא אפליה.