קיסוס נ' ועדה מקומית לתכנון עכו

המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע ולביטול צו הריסה מנהלי שניתן בתאריך 24.11.2017 בקשר לעבודות בניה בחלקה 44 גוש 18107 בעכו (להלן – "צו ההריסה" ו-"החלקה" בהתאמה), שכוללות סגירת חצר בשטח של כ-28 מ"ר באמצעות קירות פח, שער מתכת, וגג רעפים תוך סגירת דפנות גג הרעפים מצפון וממזרח עם פסי עץ (להלן – "העבודות").

בעקבות הבקשה הוריתי על עיכוב ביצוע צו ההריסה, הוגשה תגובה מטעם המשיבה, והתקיים דיון במעמד הצדדים.

עיקר טענות הצדדים:

המבקש הוא המחזיק של חלק מהחלקה בה בוצעו העבודות, ולטענתו, משך שנים רבות עובר לביצוע העבודות ניהל בחלקה אטליז שמרבית לקוחותיו הם מהציבור הדתי.

לטענת המבקש, בינו לבין בעלי בית קפה הצמוד לאטליז התפתח סכסוך על רקע השתלטותם של בעלי בית הקפה על חלק מהשטח המשותף בחלקה וגודל פתח הכניסה של בית הקפה. לטענתו, השתלטות בעלי בית הקפה על חלק מהשטח המשותף באמצעות הצבת שולחנות וכסאות גרמה לאי נוחות רבה ללקוחות האטליז אשר נאלצו לעבור דרך שולחנות הישיבה, עד שחדלו מלהגיע לאטליז. בלית ברירה, הוא נאלץ לסגור את האטליז ולהסב את עסקו למרכולית תוך ביצוע התאמות בדמות העבודות נשוא צו ההריסה.

המבקש סומך את בקשתו על מספר נימוקים כדלקמן: ההיתר להכשרת העבודות נמצא בהישג יד והסיכוי לקבלתו הוא גבוה; בצו ההריסה ובהליך הוצאתו נפלו פגמים חמורים; וצו ההריסה נגוע בשיקולים זרים של אפליה ואכיפה בררנית.

המשיבה התנגדה לבקשה וחלקה על נימוקיו של המבקש. לטענתה, המבקש ביצע עבודות בניה ללא היתר, ולכן צו ההריסה בדין יסודו. עוד נטען, כי לא נפל פגם כלשהו בהליך הוצאת הצו ואילו טענות המבקש לגבי אכיפה בררנית נותרו טענות בעלמא.

דיון:

כידוע, בתאריך 25.10.2017 נכנס לתוקפו תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה. סעיף 229 לחוק קובע כדלקמן: "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי בעקבות התיקון בית המשפט רשאי לבטל צו הריסה מנהלי משלוש עילות בלבד: אם הוכח כי העבודה או השימוש בוצעו כדין; אם לא התקיימו הדרישות למתן הצו; או אם נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטלו.

בענייננו - המבקש לא הוכיח קיומה של עילה מבין שלוש העילות הנ"ל לביטול צו ההריסה. בקשר לעילה הראשונה יצוין, כי המבקש מאשר למעשה כי הבניה התבצעה ללא היתר. אשר לעילה השנייה, המבקש לא העלה בבקשתו או בדיון לפניי טענה כלשהי לגבי אי התקיימות הדרישות למתן הצו, ובכל מקרה מהאמור בתגובה והמסמכים שהוגשו לתיק ניתן להתרשם כי הדרישות למתן הצו אכן מתקיימות (כגון לגבי מצב הבניה והעובדה כי טרם חלף הזמן הקבוע בחוק להוצאת צו הריסה מנהלי). לסיום, המבקש טען אומנם כי בצו ההריסה דבק פגם, אך כפי שיובהר בהמשך, טענתו בנדון לא הוכחה.