בב"נ 66343-03-15 אבו האני נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.

המבקש טוען כי נודע לו על הצו ביום 28.3.15, וכי לא פעל להגיש בקשה מתאימה מאז ועד הנה, מאחר שלא ידע על קיומו של הצו בהינתן כי זה הודבק על גבי קיר חיצוני במבנה.

בכל ההערכה, ספק אם יש בטענה הנזכרת כדי לענות על השיהוי הניכר בהגשת הבקשה. זאת, מאחר שבהתאם להוראות החוק אין כל מניעה להדביק את הצו על גבי המבנה, וממילא, קבלת טענת המבקש עלולה לרוקן מתוכן את הוראות החוק, באשר המתפרש מדבריו הינו כי כל אימת שמאן דהו יטען כי לא חזה בצו שהודבק על גבי המבנה, יהיה בכך טעם טוב לגבור על השיהוי בהגשת הבקשה.

עם זאת, מקובלת עליי טענת המבקש כי מקום שבו ניתן להשיג הבעלים בנקל, הנכון הוא שהמשיבה תפעל להמציא את הצו לבעלים במסירה אישית.

בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

לגוף העניין. המבקש טוען כי לחלק מן הבנייה קיים היתר כדין זה מכבר. ואולם, מתוך דבריו משתמע בבירור כי חלק מן הבנייה בוצע ללא היתר כדין, תוך שהמבקש מבכר להתעלם מהיקף הבניה שכאמור נבנתה שלא כדין (ס' 19 לבקשה).

כמו כן, לא הוכח כי ביחס לתוספת הבנייה שלא כדין, ביצוע הצו איננו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, שכן, לא הובאו ראיות לתמוך בטענת המבקש כי הֵחֵל בבניית תוספת הבנייה בשנת 2012, וכי "טרם נסתיימה בניית החניה בלבד...בניגוד לצו ההריסה, המבנה מאוכלס למעט החניה" (ס' 8 לבקשה).

בנסיבות אלה, נוכח העילות המצומצמות והמוגדרות לביטול צו הריסה מנהלי, הקבועות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, על פניו, המבקש איננו חוסה בהכרח תחת כנפי העילות להתערבות שיפוטית (ראה גם: עע"ם 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה י-ם, נז(1) 196).

אף באשר לטענה כי לא התקיימה התייעצות על פי דרישות החוק, ייזכר כי הנטל בנדון מוטל על המבקש, ומלבד טענתו הכללית, לא מצאתי תימוכין נלווים המאששים תוקף טענה זו. ברע"פ 1088/86 סברי ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי קבע ביהמ"ש העליון כי קיימת חזקת תקינות לגבי המעשה המנהלי, הכרוך בהוצאת צו ההריסה המנהלי, ומתוך שכך, אין הכרח לפרט בצו את דבר קיום חובת ההיוועצות.