הייתם נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון

לפניי בקשה למתן ארכה לביצועו של צו הריסה מנהלי, אשר ביצועו נדחה בהסכמה במסגרת דיון שנערך בתיק זה עד ליום 21.4.2018.

המקרקעין נושא בקשה זו, על פי הצו המנהלי מיום 11.1.2018 שצורף לבקשה שהוגשה עם פתיחת התיק, הם אזור של תחום דרך, ולכך משנה חומרה.

מעבר לכך, כל שצורף לבקשה זו הוא מכתבו של ראש מועצת ג'סר אזרקא שלפיו למיטב זכרונו של זה הכינה המועצה בעבר תוכנית בשטח נושא תיק זה, ובימים הקרובים תקודם התוכנית.

אחר עיון בבקשה מצאתי לדחותה על אתר מבלי צורך לקבל תגובת המאשימה, ומן הנימוקים שלהלן.

בכל הכבוד, מכתבו של ראש המועצה שעליו נסמכת הבקשה הוא מכתב כללי מאוד, שיצא מתחת ידיו של מי שאינו זה שאמון על אישור תוכניות בניה. לא ניתנה כל אסמכתה למסגרת זמנים ברורה על מנת שניתן יהיה להתרשם כי האופק התכנוני של המקרקעין והסדרת הבניה האסורה הם בטווח קרוב.

הכלל הוא כי אין מקום לעכב בניה רק בשל סיכוי רחוק לקבלת היתר (רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (9.3.2004)).

הדברים חודדו בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"א 63269-01-17 מוחמד מסרי נ' מדינת ישראל (27.7.2017), שם, בסעיפים 31-32 לפסק הדין, הותוותה מדיניות עקרונית באשר למתן ארכות לביצוע צווי הריסה: