בב"נ 64134-06-15

מבוא

ביום 30/6/15 הגישה המבקשת בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 ( להלן – "החוק" ), לצוות על המשיבים לפסיק לעשות שימוש חורג במקרקעין הרלבנטיים, שייעודם לחקלאות, והמתבטא בשימוש במבנה העשוי מלוחות פח ותקרת פרזנט, לסופר וחנות ירקות, בשטח של 130 מ"ר לערך, ולחנייה, בשטח של 189 מ"ר, כאשר שימוש זה נעשה ללא היתר.

בהחלטה מיום 30/6/15 ניתן, במעמד המבקשת בלבד, צו כמבוקש.

בפניי בקשה מאת המשיבים לביטול הצו. תגובה בכתב מאת המבקשת הוגשה ביום 14/7/15. כן הוגשה תגובה מאת המשיבים לתגובת המבקשת, והדיון התקיים ביום 20/7/15. ביום 7/8/15.

טיעוני הצדדים 

לטענת המבקשת, הצו נדרש באופן מיידי על מנת למנוע המשך ביצוע השימוש החורג על ידי המשיבים, ובכך להפסיק את המשך ביצוע העבירה מוקדם ככל הניתן. לטענתה, המדובר בשימוש עסקי, שעניינו ניהול והפעלת חנות ירקות וסופר, ואין לראות בו שימוש חקלאי. עוד נטען כי לא הוגשה כל ראיה להוכיח כי המשיבים אמורים לקבל היתר לשימוש זה בעתיד הקרוב, שכן, אין כל סיכוי כי השימוש החורג יוכשר, מה גם ואין בכך כדי לבטל את סמכותו של בית המשפט ליתן את הצו המבוקש. עוד ביקשה המבקשת לדחות את הטענה לאכיפה בררנית בהעדר הוכחה לכך, והוסיפה כי היא נקטה בהליכים דומים גם כנגד אחרים, לרבות כנגד אחר שמנהל מגרש לסחר בכלי רכב. ב"כ המבקשת הוסיפה כי המבנה הרלבנטי נמצא בצמוד לכביש ראשי ובמרחק לא בטיחותי מקו מתח עליון, וככזה, הוא מהווה מפגע בטיחותי חמור.

לטענת ב"כ המשיבים, אין מקום ליתן צו זה כנגד משיב 1 שהינו הבעלים של הזכויות במקרקעין, שהשכיר את המקרקעין למשיב 2 למטרה חקלאית, ולא ידע ולא היה צריך לדעת כי משיב 2 והחברה שבבעלותו עושים את השימוש הנטען במקרקעין. עוד נטען כי השימוש הנעשה בקרקע הוא חקלאי ואינו שימוש חורג, שכן, משיב 2 מאחסן בו סחורה חקלאית אותה הוא משווק לאחרים, ולפי התכנית שבתוקף, ניתן להקים מבנה חקלאי על המקרקעין הרלבנטיים, ולא נדרש היתר לשימוש זה. עוד טוענים המשיבים כי מחלקת רישוי עסקים במועצה המקומית הבטיחה להנפיק רישיון עסק לחברה שבבעלותו של משיב 2, ונמסר למשיב זה כי הוא יכול להתקדם בבניית המבנה במקביל להליך קבלת רישיון העסק, ועל סמך הבטחה זו שכרו המשיב 2 והחברה שבבעלותו את הקרקע ממשיב 1 והקימו, במשך חצי שנה, את המבנה נשוא הבקשה לצורך חקלאי, תוך השקעת משאבים כספיים גדולים לשם כך, ולא הוצא כנגדם כל צו להפסיק את המשך הבנייה או השימוש, עד ליום 30/6/15. שיהוי זה מלמד כי הרשויות השלימו עם השימוש הנעשה וכי המדובר בשימוש כדין, ואף אם המדובר בשימוש חורג, הרי ששיהוי בהגשת הבקשה למתן צו משמיט את הקרקע מתחת לתכליתו של צו זה. עוד נטען לאכיפה בררנית משלא נקטה המבקשת הליך דומה נגד בעלי עסקים אחרים באזור.

דיון והכרעה