בב"נ
בית משפט השלום נתניה
|
53142-11-15
02/12/2015
|
בפני השופטת:
הדס רוזנברג שיינרט
|
| - נגד - |
מבקשת:
ועדה מקומית לתכנון שרונים
|
משיב:
אריה שעתל
|
| החלטה |
1. בפניי בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי, אשר הוצא כנגד המשיב בתאריך 2/11/15 ואשר מתייחס לתוספת בניה בגודל של כ – 20 מ"ר, הממוקמת בגוש 7800, חלקה 44, מגרש 24, ברח' השקד 2 ביישוב תל מונד. הבקשה הוגשה בתאריך 24/11/15 וצורפו לה דו"ח מפקח עם תמונות נלוות, העתק הצו המנהלי ותצהיר מהנדסת הוועדה המקומית.
2. בהחלטתי מיום 24/11/15 קבעתי כי המשיב יוכל להגיש תגובה לבקשה עד לתאריך 2/12/15. בבקשת המבקשת למתן החלטה מהיום, נרשם כי הבקשה הוגשה לכתחילה ללא תגובת המשיב משום שלא ניתן היה להשיג תגובה כאמור. עוד צוין, כי באת כוח המבקשת שוחחה אתמול טלפונית עם המשיב ווידאה העברת כלל המסמכים לידיו, אולם עד למועד כתיבת החלטה זו לא התקבלה תגובת המשיב לבקשה.
3. מנספח 2 לבקשה עולה כי הצו המנהלי הודבק כנדרש על המבנה נושא הצו בתאריך 3/11/15. מתצהיר מהנדסת הוועדה עולה כי המבנה מושא הצו הוקם ללא היתר בניה, כי בתאריך 18/10/15 טרם חלפו 60 יום מאז סיום הקמתו וכי ככל שהמבנה אוכלס, לא חלפו 30 יום מאז אכלוסו.
4. בבסיס הבקשה עומדת הטענה כי המבקשת פנתה למשטרת ישראל בבקשה למתן סיוע בביצוע הצו, ברם נוכח עומס עבודה המוטל על המשטרה בעת הזו, נמסר לה כי המשטרה זקוקה לארכה של 21 יום לביצוע הצו.
5. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית משפט לנהוג בזהירות רבה בבקשות להארכת מועד 30 הימים לפי סעיף 238א(ט) לחוק, ואין מקום להיענות להן על דרך שגרה (רע"פ 710/02 דדו נ' ראש עיריית חיפה, [פורסם בנבו], רע"פ 351/05, איוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה, [פורסם בנבו]). על בית המשפט לשקול את כל נסיבות העניין, ולאזן בין האינטרס הציבורי שבאכיפת דיני התכנון והבנייה ומניעת קביעת עובדה מוגמרת שתפגע במרקם התכנוני, לבין האינטרס האישי של מי שהגיש את הבקשה לביטול הצו. במסגרת השיקולים הרלבנטיים יש להתחשב הן בהתנהגות הבעלים של הנכס או המחזיק בו, והן בתקלות סבירות וצפויות בעניין הוצאתו לפועל של הצו, שנגרמו בתוך המנגנון הפנימי של הרשות, בפרט, כאשר מדובר בעיכוב שמקורו בגורם חיצוני לרשות המקומית, כמו המשטרה, שלה סדרי עדיפות שונים בהיערכות לסיוע לביצוע ההריסה (רע"פ 9430/08 חסן מחמד עתיק נ' יו"ר הועדה המקומי לתכנון ולבניה ירושלים, [פורסם בנבו]) ( ראו עפ"א 26649-06-11 ( מחוזי ב"ש ) אל סייד ואח' נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, פורסם בנבו ).
6. קושי בביצוע צו הריסה, שמקורו באי מתן סיוע משטרתי, הוכר על ידי הפסיקה כטעם להארכת המועד לביצוע הצו.
לשם המחשה אפנה לדברי כב' השופט א' לוי ברע"פ 709/09 נבילה דוויק נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים [פורסם בנבו] (ניתנה ביום 12.2.09):
"אכן, הפסיקה קבעה, כי ככלל אין להיענות לבקשה להאריך מועד לביצוע צו הריסה, אולם בבוא בית-המשפט לבחון אם להיעתר לבקשה מסוג זה, עליו לשקול את פעולותיו של המשיב לקיום הצו, ואם סיבת אי-הביצוע מקורה במחדל או בנסיבות שאינן בשליטתו (רע"פ 710/02 דדו נ' ראש עיריית חיפה (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.2.2002); רע"פ 351/05 איוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה (לא פורסם, [פורסם בנבו], 15.3.2005)). במקרה דנן פעל המשיב לביצוע צו ההריסה, אולם הביצוע נמנע עקב העומס המוטל על משטרת ישראל, גורם אשר, מטבע הדברים, אינו נתון לשליטת המשיב. על רקע זה, אינני סבור כי נפל פגם בהחלטתן של ערכאות קמא לדחות את מועד ביצוע הצו".
להחלטה דומה ראו גם ע"פ ( מחוזי י-ם ) 4130/09 מחפוז אבו חלף נגד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושליים ( פורסם בנבו ), בה אושרה הארכת מועד לביצוע צו הריסה, בשל אי מתן סיוע משטרתי, נוכח מבצע "עופרת יצוקה".