בב"נ
בית משפט השלום רמלה
|
50977-05-18
14/08/2018
|
בפני השופטת:
רבקה גלט
|
- נגד - |
המבקש:
נאיף אבו סויס עו"ד אבו סויס
|
המשיבה :
הועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמלה עו"ד שקד
|
החלטה |
לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי שניתן נגד המשיב, עוד ביום 16.5.18.
יש להדגיש כי המבקש הגיש בשעתו בקשה לביטול הצו ביום 23.5.18, ובה שטח כל טענותיו. באותו יום ניתנה החלטתי בה קבעתי כי הבקשה הוגשה חרף העובדה שניתן צו הפסקה מנהלי שהופר על ידי המבקש, ואף אינה עומדת בתנאי תקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע-2010, לפיכך אין לדון בבקשה. בהמשך לכך הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, ואזי נקבע דיון במעמד הצדדים.
בדיון שהתקיים ביום 4.6.18, הודיעו הצדדים כי הוסכם על הארכת מועד כניסתו לתוקף, עד יום 24.6.18, אז יעמדו לרשות המבקש 21 ימים לצורך ביצועו. סוכם כי ככל שלא יבצע את ההריסה במועד, תהא הוועדה רשאית לבצעו על חשבונו בתוך 60 יום נוספים.
והנה, בניגוד לסיכום שהוצג, מוגשת בקשה זו.
המבקש טוען כי השיקול המרכזי שהוביל להסכמתו להארכת המועד, היה העובדה שבקשתו להיתר בנייה היתה מונחת בפני הוועדה המקומית, אך בסופו של עניין, זו נדחתה, באופן בלתי מוצדק, ויש בדעתו להגיש ערר. בנסיבות הללו, הוא סבור כי יש לדחות מועד כניסת הצו לתוקף, עד להכרעה בערר.
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי אין הצדקה לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. למעשה, אין המדובר בבקשה ל"עיכוב ביצוע" כפי שנכתב בכותרת הבקשה, שהרי המבקש אינו חותר לביטול הצו המנהלי, אלא מבקש לדחות מועד כניסתו לתוקף, היינו: לאמתו של דבר, המדובר בבקשה להארכת מועד. בהתאם לדין, לא קיימת חובה לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשות להארכת מועד של צו הריסה מנהלי (ע"פ 7138/15 צוקרמן נ' יו"ר ו' מקומית תל אביב (3.11.15); רע"פ 1021/16 גיפשטיין נ' יו"ר ו' מקומית תל אביב (11.2.16).
דעתי היא כי אין כל הצדקה להיעתר לבקשה, מהנימוקים שיפורטו:
-
צו ההריסה המנהלי מתייחס לבנייה שכללה הקמת מבנה על כלונסאות בשטח של כ-46 מ"ר, תוך ביצוע הריסה של חלקי המבנה, ללא היתר. מעל לכלונסאות נבנו קורות קשר מבטון וברזל.
-
הבנייה נשוא הצו, נעשתה על גב עבירות בנייה חמורות שביצע המבקש, על פני שנים ארוכות, בהיקף של כ-879 מ"ר, ובגינן מתנהל נגדו תו"ב 23034-07-15. בעוד מתנהל ההליך ההוא, הסתבר לתביעה כי בוצעו עבירות נוספות, ואזי ניתן צו הפסקה מנהלי נגד המבקש, ביום 17.4.18. במקביל, תוקן כתב האישום, על דרך של הוספת העבירות החדשות. ביום 22.4.18 הודה המבקש בכל העבירות, והורשע. על פי בקשתו נדחו הטיעונים לעונש לחודש אוקטובר.