בב"נ
בית משפט לענינים מקומיים באר שבע
|
46997-09-14
28/01/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
- נגד - |
המבקש:
ירון עזריה
|
המשיבה:
עיריית באר שבע
|
החלטה |
הסכמת הצדדים מיום 5.10.14 מדברת בעד עצמה, וטומנת בחובה הצהרה מפורשת בדבר מועדים מוגדרים לביצוע צו ההריסה על ידי המבקש.
אין בהצהרות הצדדים ובאי כוחם באותו מועד, הסכמה להגשת בקשה נוספת לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, על רקע התהוות הליכי תכנון מאוחרים להכשרת המבנה, ובוודאי שהדבר לא קיבל ביטוי בהחלטת ביהמ"ש העוקבת.
אין לאדם זכות קנויה לבנות מבנה ללא היתר, ולבקש לדחות מועד ביצועו לאחר מכן, בלא שקיימת בידו עילת ביטול, כפי הרשימה המוגדרת והמצומצמת הקבועה בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
בתי המשפט באו לקביעות משפטיות, שבבסיסן העדר סובלנות להארכת מועד לביצוע צווי הריסה מנהליים, אלא אם הושלם ההליך התכנוני והיתר הבנייה מצוי בהישג יד ממשי. בתי המשפט סירבו לראות אף בהליך תכנוני מתרקם, כעילה מספקת לצורך דחיית ביצוע צווי הריסה. ראה בהקשר זה: רע"פ 3774/04 אל סאנע יוסף ואח' נ' מדינת ישראל.
בפרט נכון הדבר במקרה דנא, שעה שהמבקש חפץ לשנות החלטה שיפוטית, שעיגנה הסכמה, פרי רצונם החופשי של הצדדים, כמו היה עיקרון סופיות הדיון, דוקטרינה לא מחייבת.
לא ראוי בעיניי כי הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, תוקע על נקלה, בדרך של הגשת בקשה כללית בטיבה. אם לא נאמר כן, נימצא מסכלים את אלמנט הסופיות במשפט. ראה והשווה דבריו של הנשיא זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1), 29, 35-36; ע"א 351/82 נעמי אילון ואח' נגד עו"ד מ. אסטרייכר ואח', פ"ד מא (2), 673, 678-679.
ייזכר עוד כי צו הריסה מנהלי, מכוחו של סעיף 238א לחוק, מיועד לשמש מענה מיידי ואפקטיבי נגד בניה בלתי חוקית המצויה בעיצומה, על מנת למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח. הורתו של הסעיף נולדה על רקע הכרת המחוקק בהכרח יצירת מנגנון אפקטיבי, אשר יהא בכוחו להתמודד עם היקף ממדי תופעת הבניה הבלתי חוקית, שפשתה במחוזותינו, על דרך של הרתעת עבריינים בכוח ובפועל, ליהנות מפרי עוונם (ראה, למשל, ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל, נח(2) 625; בר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה, מ(2) 445, 447).
בכל אלה, עוד טרם נתתי דעתי לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה, שכן, בהתאם להחלטתי מיום 5.10.14, היה על המבקש להרוס המבנה, לא יאוחר מיום 1.1.15.
חרף כל האמור, ככל שאומנם מתרקם אופק תכנוני נגלה לעין ביחס למבנה, יפעל ב"כ המבקש לבוא בדברים עם ב"כ המשיבה, על מנת לבחון אפשרות להגיש בקשה לדחייה נוספת במועד ביצוע צו ההריסה, בכפוף להמצאת ערובה מתאימה, שתניח הדעת כי ככל שלא יינתן היתר בניה עד למועד הנדחה, יהא בידי המשיבה לחלט הערובה, ובה בעת, להרוס המבנה בעצמה עד לתאריך מאוחר יותר.