דרעי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'

לפני בקשת המבקש ליתן החלטה בבקשה מס' 21 במסגרת הליך זה, היא בקשתו לחזור ולהחיל עליו את ההסדר אשר התייחס למשיבים המחזיקים ביחידות בקומת הקרקע של המבנה נושא הבקשה העיקרית לאחר שהוסרה התנגדות שירותי הכבאות לאכלוס המבנה.

לחילופין עותר המבקש כי אתיר לו להעתיק את מקום עסקו לקומת הקרקע של המבנה נושא הבקשה העיקרית על מנת להכלל באותו הסדר החל על בעלי העסקים שבאותה קומה או ליתן לו כל סעד שאמצא לנכון על מנת לאפשר את המשך פעילות עסקו במבנה לקראת תחילת שנת הלימודים.

יוער כי בהחלטתי מיום 30.4.18 החלתי על המבקש את ההסדר האמור, הגם שהיחידה בה הוא מחזיק אינה בקומת הקרקע, ובהחלטתי מיום 4.7.18 קבעתי כי ההסדר האמור יחדל לחול לגביו בשל ההבדל בהתייחסות שירותי הכיבוי לקומות שאינן קומת הקרקע במבנה.

קדמה לבקשה הנוכחית בקשת רשות ערעור (רע"א (מחוזי מרכז) 11888-08-18) אשר הגישו חלק מן המשיבים בבקשה העיקרית על החלטתי מיום 26.7.18 לדחות את בקשתם לעיון מחדש בהחלטה קודמת במסגרתה דחיתי את בקשתם לעיכוב ביצוע של צוי הפסקת שימוש וסגירה ביחס ליחידותיהם במבנה נושא הבקשה העיקרית.

בקשת רשות הערעור האמורה נדחתה אולם בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניתנה החלטתי ביחס למבקש דכאן ולבקשה מס' 21, ומכאן הבקשה שלפני.

אבהיר כי הבקשה העיקרית היא בקשה לצו הפסקת שימוש בעסקי המשיבים לה, לרבות המבקש דכאן, ולסגירת המבנה כולו עד למתן טופס 4, המהווה תנאי לאכלוס המבנה על פי היתר הבניה הקיים לגביו (תנאי מס' 19).

המשיבה 1 הגיבה לבקשה והתנגדה לסעד המבוקש ואילו המשיבים 3-2 אינם צד מהותי אליה.

אינני מוצא צורך בשלב זה לסקור את כל התנהלות ההליכים במסגרת תיק זה לאחר שהללו כבר נסקרו בפרוטרוט בפתח החלטתי מיום 26.7.18.

ההסדר אשר נקבע לגבי מחזיקי היחידות בקומת הקרקע נקבע עוד בישיבת יום 22.3.18 ועל פיו – כפוף להמצאת אישור רשות הכיבוי לענין היחידיות הכלולות בו, כניסת צוי הפסקת השימוש והסגירה אשר הוצאו ביחס למבנה בכללותו לתוקף תדחה למשך 6 חודשים.

את האבחנה בין המבקש לבין יתר בעלי היחידות בקומות שמעל קומת הקרקע במבנה, עליהם לא הוחל הסדר זה, הבהרתי בהחלטה מיום 30.4.18 כך (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 22 – עמ' 9 שורה 7) –

"אשר למשיב 3, שמעתי טיעוני הצדדים ביחס לשאלה איזה מבין שני ההסדרים יוחל עליו, סבורני כי קיים קושי להחריג משיב זה מהמשיבים 7 עד 18.

עם זאת, יש לציין את מועד כניסתו של המשיב 3 לנכס אשר אין חולק כי קדמה למועד הגשת הבקשה ובשונה מיתר המשיבים ברי כי לא עמדה בניגוד לצו שיפוטי ואף לא לבקשה תלויה ועומדת ומידת מה לאור הפתח האפשרי שהעלה ב"כ המשיבים 3 עד 18 לענין הצורך בהיתר לשימוש חורג לגביו, ענין שאיננו קובע מסמרות ביחס אליו בשלב זה לכאן ולכאן.

נתתי גם דעתי לעובדה שמדובר בעסק הנותן שירות לקטינים רבים, אולם בנסיבות בהם ניתנה הסכמה עקרונית ביחס לעסקים שונים על סמך אישור יועץ בטיחות שניתן גם לגבי עיסוקו של המשיב 3 ונוכח העובדה שממילא ההסדר מותנה בכך שתוך פרק זמן של פחות מ-30 יום מהיום יש לקבל אישור שירותי הכבאות.

בשים לב לכל האמור לעיל, בנסיבות האישיות שהוצגו בפני בישיבה הקודמת, יחול ההסדר שנקבע לגבי המשיבים 4, 5, 6 ביום 22.3.18 גם על המשיב 3."

בהחלטתי מיום 4.7.18 הארכתי את המועד להמצאת אישורי הכבאות למחזיקי היחידות בקומת הקרקע עד ליום 19.7.18, אולם לא כך עשיתי ביחס למבקש בנימוק הבא (עמ' 4 להחלטה בסופו) –

"אמנם על המשיב 3 החלתי הסדר שונה, זה שהוחל על המשיבים 6-4, 8, 9 ו-12 מן הנימוקים שציינתי בהחלטתי מיום 30.4.18, והוא חלק מן המבקשים בבקשה מס' 10, אולם בשונה מיתר המשיבים העותרים במסגרת בקשה 10 עסקו אינו מצוי בקומת הקרקע, ועל כן חלות גם לגביו האמירות של מר מלאך ביחס לסיכון הנשקף מן השימוש במקום.

יש לזכור כי בכל בקשור למשיב 3 מדובר בסטודיו למחול אשר בשעריו באים תלמידים לא מעטים, יש להניח כי חלק לא מבוטל מהם קטינים, אשר אינם מודעים לסיכון אליו הם חשופים, וברי כי לא את יד להתמשכות סיכון כזה לאור הדברים שנאמרו מפי נציגי רשות הכיבוי בישיבת היום."

מאז ההחלטה האמורה הומצאו אישורי שירותי הכיבוי גם ביחס ליחידות שבקומות הנוספות במבנה, לרבות ביחס ליחידה בה מחזיק המבקש ועל כן רכיב הסיכון עליו התבססתי בהחלטתי להוציא את המבקש מן ההסדר החל על מחזיקי יחידות קומת הקרקע אינו חל עוד.

עם זאת, יש להזכיר כי החלת ההסדר האמור על המבקש היתה לפנים משורת הדין והגם שבין קומת הקרקע לקומות הנוספות במבנה קיים הבדל מהותי מבחינת פרק הזמן הצפוי להגשת טופס 4, לאחר שהיתר הבניה לגבי המבנה פוצל כך שטופס 4 לקומת הקרקע מצוי, לכאורה, בהישג יד בשונה מיתר הקומות במבנה.