הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' פיין ואח'

המשיב מפעיל עסק בשם "חוות הפרפרים" על קרקע שייעודה חקלאי בבנימינה. לצד גידול הפרפרים מבוצעת באתר פעילות האכלת פרפרים באמצעות מקלות טבולים במי סוכר. פעילות זו מבוצעת על ידי המבקרים המשלמים דמי כניסה לחווה. שאלת סיווגה של פעילות המבקרים כשימוש חקלאי, בהתאם לייעוד הקרקע, או כשימוש שאינו חקלאי תעמוד במוקד ההחלטה הנוכחית. לצד שאלה זו תיבחן גם השאלה האם גביית דמי כניסה או תשלום עבור פעילות מבקרים באתר המשמש לפעילות חקלאית, כשלעצמה, יש בה כדי להוציא פעילות מסוימת מגדר שימוש חקלאי במקרקעין.

רקע ותחימת גדרי הדיון הנוכחי

1. ראשיתו של ההליך הנוכחי בצו הפסקת פעילות שיפוטי שהוצא בבית משפט זה לבקשת המבקשת. הצו הופנה כלפי המשיב וכלפי בעל הזכויות בקרקע, מר פיין, בגין הפעילות באתר. עמדת המבקשת היתה כי ספק אם גידול פרפרים הינו שימוש חקלאי במקרקעין וכי פעילות המבקרים במרכז המבקרים אינה שימוש חקלאי. המבקשת עמדה על כך שכל הפעילות בחוות הפרפרים מחייבת הסדרה, למשל על דרך קבלת היתר לשימוש חורג (תגובת המבקשת מיום 23.8.2015 ועמדתה בפרוטוקול מיום 9.9.2015).בתגובה מאוחרת יותר הודיעה המבקשת כי גם הבנייה בשטח נעשתה ללא היתר מתחייב.

2. כפי שהתברר במעמד הדיון הראשון בבקשה, המניעה העיקרית להכשרת הפעילות באתר על ידי רשויות התכנון היתה עמדת משרד החקלאות, אשר לא ראה לאשר כי הפעילות המתבצעת באתר על ידי המשיב היא פעילות חקלאית (מכתב מנהלת המחוז במשרד החקלאות למשיב מיום 22.11.2015). במכתב זה נאמר למשיב כי מאחר שכבר הגיש בקשה לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לתיירות חקלאית ומאחר שלא הוגשה למשרד תכנית עסקית בתחום גידול הפרפרים, לא ראה המשרד מקום לראות בפעילות המבוצעת בשטח האתר כפעילות חקלאית.

3. בקשת המשיב לביטול צו ההפסקה נדחתה בבית משפט זה ביום 4.4.2016 :

   "מבלי להכריע האם עצם גידול הפרפרים וגידול הצמחים המשמשים להם למזון עולה כדי ייצור חקלאי, ספק רב בעיני אם מרכז המבקרים המופעל על ידי המבקש יכול להיחשב שימוש הדרוש במישרין לייצור חקלאי. הכרעה בשאלה זו מחייבת בחינת אופיו של העסק, היקפו, השלכותיו על הסביבה החקלאית והמידה שיש בשימוש כדי לשנות את אופיים וייעודם של המקרקעין החקלאיים (עניין שפיר, פס' 25).

    

   על פי תמונת הראיות הנוכחית אין לדעת האם לפעילות גידול הפרפרים תכלית עצמאית ותוחלת במנותק ממרכז המבקרים, אולם ככל שניתן ללמוד מן הבקשה שהגיש המבקש לקבלת היתר לשימוש חורג ל"תיירות חקלאית", ניתן להתרשם כי הפעילות התיירותית מהווה חלק משמעותי, אם לא עיקרי, בפעילות "חוות הפרפרים". פעילות תיירותית זו אפשר שהיא, כשלעצמה, רצויה ומבורכת אולם, על פני הדברים, היא רחוקה מלהוות שימוש הדרוש במישרין לשם ייצור חקלאי.

   אני סבור כי די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה."

    

4. ערעור שהגיש המשיב על ההחלטה לתת צו הפסקה שיפוטי נדחה. ערכאת הערעור קבעה, כי נוכח העובדה שבמקרקעין נעשית על ידי המערער פעילות תיירותית בלתי מבוטלת, הרי שלא ניתן להגדיר את השימוש במקרקעין כשימוש למטרה חקלאית. בית המשפט המחוזי קבע:

   "לא ניתן לראות את קיומו של מרכז המבקרים במקרקעין כשימוש הקשור בטבורו אל מלאכת הייצור החקלאי... בעסק המנוהל ע"י המערער בחוות הפרפרים, במרכז המבקרים, לא ניתן לראות משום שימוש חקלאי וברי כי אינו קשור בטבורו אל מלאכת הייצור החקלאי".

   (עפ"א 24136-05-16, פסק דין מיום 12.7.2016).