חדיג'ה נ' ברון כהן

רקע

1. לפני בקשה להורות על ביטול צו הריסה מנהלי מיום 13.1.18 (להלן : "הצו") שהוצא על-ידי המשיבה מכוח סמכותה לפי סעיף221אלחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן : "החוק") .

2. הצו הורה על הריסת "יציקת רצפת בטון בשטח של כ -147 מ"ר ומעליה מבנה מחומר קל בשטח של כ 3מ"ר + רצפת בטון בשטח של כ- 60 מ"ר + רצפת בטון בשטח של כ-60 מ"ר (להלן: "המבנים") בחלקה 12 גוש 7875 ביישוב קלנסואה (להלן : "המקרקעין")

3. הצו נחתם ע"י מנהל היחידה הארצית לתכנון ובניה, לאחר הגשת תצהיר מפקח והתייעצות עם יועמ"ש היחידה הארצית לאכיפה ומתכנן המחוז.

4. בתאריך 18.2.18 הוגשה בקשה זו וניתנה החלטה על עיכוב ביצוע הצו בכפוף להפקדה כספית בסך 10,000ש"ח.

5. בדיון שבפני מיום 11.3.18, חזרו ב"כ הצדדים על טיעוניהם המפורטים בכתב, ויתרו על טענות הנוגעות לזכות העמידה במקרקעין, והתמקדו בעיקר בשאלה האם כטענת המבקש, מדובר במבנים שבנייתם נסתיימה ומדובר ביחס לכל אחד מהם במבנה תמים, או שמא מדובר בכוונת מכוון לערוך שימוש נוסף במבנים אשר טרם נסתיימה בנייתם בקרקע חקלאית מוכרזת מחוץ לתחום מגורים, כפי שכבר הוכיח המבקש בעבר באותו שטח.

6. לאור עמדת ב"כ הצדדים אתמקד בסוגיה שבמחלוקת, כאשר מסקנתי הסופית היא כי קיים ספק האם מדובר בבניה שנסתיימה או בבנייה שנועדה לבסס תשתית להקמת/הנחת מבנה, וספק זה, בהליך הנוכחי, יפעל לטובת המבקש באופן שצו ההריסה המנהלי יבוטל.

    

   תמצית טיעוני ב"כ המבקש:

7. המבקש נפגע ע"י צו ההריסה המנהלי מכוח היותו בעליו של המגרש נשוא הצו בשטח של כ-עשרה דונם ובמקום קיים מטע חקלאי ומחסן בהיתר.